המאמר דן בפרסי בחירת הקוראים לשנת 2016 של הירחון "THE Journal", שבהם הקוראים בוחרים את הטכנולוגיות המועדפות עליהם במגוון קטיגוריות. הנושאים שנידונו כוללים מספר טכנולוגיות יקרות ערך לבתי ספר כגון פלטפורמת לקסיה, כרומבוק של גוגל והפלטפורמה מבוססת ענן אדסבי, עשר הטכנולוגיות המועדפות לשימוש כגון תוכנת מיקרוסופט אופיס, האייפדים של אפל, מצלמות מסמכים, ומשחק הווידאו מיינקראפט, שהוא המשחק הלא לימודי המוביל המשמש להוראה. מוזכרת גם התוכנות הטובות ביותר לניהול כיתה או מפגשים וירטואלים כגון גוגל הנגאאוטס, גוטומיטינג ומיקרוסופט סקייפ (Schaffauser, Dian, 2016).

במאמר שלהלן הכותבים מציעים להחיל על מחשבי בית הספר הגדרות אחדות שיסייעו למורים במשימה הסבוכה: ניהול שיעור בכיתת מחשבים. הצעותיהם נוסו בבית הספר הניסויי ממ"ד כפר אדומים וזכו להצלחה מרבית. הן מבטיחות למורים את השקט הדרוש לניהול למידה בכיתת מחשבים ועוזרות להם להתפנות לעיקר: לעסוק בתוכן ובתהליכי הלמידה ולא לכלות את זמנם על תפעול טכני וענייני משמעת (יוחאי עופרן ופינחס ברויער).

דיווח מועיל בבלוג של אפרת מעטוף על חידושי Google לכיתה: "הכלי תוכנן במטרה לעזור למורים לתקשר בקלות עם תלמידיהם ולעקוב אחר התקדמותם. הכלי מסייע למורים ליצור עבודות ולארגן אותן במהירות, לספק משוב באופן יעיל ולתקשר בקלות עם הכיתות שלהם" (אפרת מעטוף).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

כמחנכים, אחת מהמטרות שלנו היא לעזור לתלמידים להגיע לרמות עמוקות יותר של למידה. אולם, כיצד זה מתבצע, בייחוד בקורסים מקוונים? מחקר-עיצוב זה בחן את המושג של למידה עמוקה באמצעות סדרה של שינויי עיצוב בקורס חינוך עבור סטודנטים לתארים מתקדמים (Shearer, Rick L.; Gregg, Andrea; Joo, K. P. , 2015).

מאמר זה דן בהערות של נשיא אגודת האוניברסיטאות האמריקאיות הממעיטות בערכו של תחום הלימוד מרחוק על כל היבטיו, אשר בודאי משפיעות על קבלת ההחלטות של חברי המועצה העולמית העליונה GLC שחברים בה, נשיאי אוניברסיטאות, נציגי תאגידים וחברות של ספקי תמיכה מסיבית לפתיחת וניהול קורסים מקוונים. למסקנות שלהם יש השפעה על גישת והתייחסות הציבור להתנסות הלימודית החדשה הזאת (Jon Baggaley).

התכנית של חברת גוגל להיכנס לתחומי ניהול הלמידה המתוקשבת ( LMS ) אינה מעידה בהכרח על חדשנות פדגוגית אלא על אסטרטגיה ותיקה של גוגל לקרב את המורים בבתי הספר לכלים וליישומים של גוגל. המערכת החדשה (עדיין בפיתוח) של גוגל תאפשר למורים לנהל את מטלות הלמידה באמצעות מערכת מקוונת ידידותית באינטרנט , לנהל מסמכים רלבנטיים ללמידה ולהוראה באמצעות גוגל דרייב ולעקוב אחר ביצוע המשימות של התלמידים .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

רבים שעוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים שבהם אנחנו משתמשים לא נבנו לצרכי חינוך אלא לצרכי עסקים ומסחר. יוצא שכאשר אנחנו מאמצים את הכלים האלה לתוך הסביבה החינוכית אנחנו מאלצים את החינוך ליישר קו עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את המטרות של החינוך. "אם יש כלים שמקבעים אותנו בסגנון עבודה מסוים, נראה לי שאלה דווקא כלים שפותחו עבור הלמידה, או ליתר דיוק, עבור הוראה. רוב המערכות לניהול הלמידה (learning management systems) מבקשות להעתיק לסביבה המתוקשבת את הכיתה הפרונטאלית ואת הקורס המסורתי בו יש מרצה שאחרי ההרצאה שלו נותן מטלות לסטודנט שהוא חייב להגיש. התסיסה של השנים האחרונות סביב הפוטנציאל החינוכי של Web 2.0 מצביע על כך שדווקא כלים שלא נועדו מלכתחילה לחינוך הם אלה שגורמים לאנשי חינוך לחשוב שאפשר אחרת, ולבחון את דרכי ההוראה של עצמם." …

סרט וידאו קצר אשר מסביר כיצד הגיעה מערכת מודל לישראל. מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת של Moodle היא מערכת פתוחה הנחשבת לאחת הטובות מסוגה בעולם. היא כוללת כלים משולבים שונים לניהול הלמידה המתוקשבת ולוקחת בחשבון את צרכי הלומדים והמורים כל הזמן . פרופסור עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר , מסביר בפתח הסרט כיצד פנה למפתחים באוסטרליה והציע להם לתרגם את מערכת מודל לעברית . בהמשך הסרט מוצג תהליך ההטמעה של מערכת ניהול הלמידה מודל בבתי הספר בפתח תקווה .

הספר החדש באנגלית על שיטות הוראה ולמידה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת MOODLE (Overview of Moodle 1.9 Teaching) Techniques) זוכה לסקירת ביקורת חיובית. עיקר התרומה לספר הדרכה מועיל זה הוא של ד"ר Susan Smith Nash, מומחית לפיתוח קורסים מתוקשבים ומרחבי למידה מתוקשבים המציעה רעיונות פדגוגיים מועילים ליישום מערכת MODDLE בהוראה ובלמידה. בפרקי ההדרכה שכתבה עתה Susan Smith Nash יש כמה וכמה רעיונות ופתרונות הוראה בתחומי ניהול הפורומים המקוונים לצד הנחיות לניהול התוכן במערכת הMOODLE . הגרסה הראשונה של הספר יצאה עוד בשנת 2007 והגרסה הנוכחית משנת 2009 מעודכנת יותר, אך לא כל כך מעודכנת מבחינת הגרסאות החדשות של MOODLE 2.00 .