קורסים מקוונים פתוחים הופכים לרווחים יותר ברמה המקומית ולמטרות פיתוח מקצועי. תכנון והפקת יחידת הוראה מתאימה בשילוב כלים מקוונים יכול לקדם אינטראקציית לומד בסביבות מקוונות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את אינטראקציית הלומדים ואת התפיסות שלהם לגבי נוכחות הוראה, נוכחות חברתית ונוכחות קוגניטיבית בקורס מקוון פתוח המוצע עבור פיתוח מקצועי בשלוש אוניברסיטאות שבדיות, תוך שימוש במסגרת קהילת החקר. הקורס היה פתוח לכולם וללא תשלום, ומשך משתתפים מכל העולם. כדי להבין את האינטראקציות המקוונות של הקורס, שלוש נוכחויות של קהילת חקר הותאמו לשלושה סוגים של אינטראקציה (Mohsen Saadatmand, Lars Uhlin, Maria Hedberg, Maria Kvarnstrom , 2017).

במטרה לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר להתחבר לסטודנטים שלהם הלומדים לתארים מתקדמים באופן מקוון, המחברים ניתחו את הפרספקטיבות של הסטודנטים לגבי הקשרים עם המנחים שלהם. מאחר והקשרים בין המנחה לבין הסטודנטים הם המפתח להתמדה של הסטודנטים הן בשיעורים מקוונים והן בשיעורים פרונטליים, המטרה של החוקרים הייתה לקבוע כיצד הסטודנטים התחברו למנחים שלהם באמצעות הטכנולוגיה שסופקה. המשתתפים הציעו את הפרספקטיבה שדפי הבית של הקורס, לוחות הדיונים והיבטים אחרים, ייצגו את המידה שבה המנחה היה "נוכח" בשיעור (Joyner, Sheila A.; Fuller, Matthew B.; Holzweiss, Peggy C.; Henderson, Susan; Young, Robert, 2014).

מחקר זה מתבסס על תיאוריית הנוכחות בהוראה (Rodgers and Raider-Roth, 2006 ) המוסיפה הבנות שיש בהן ניואנס לגבי כיצד ההקשר של בית הספר משחק תפקיד ביכולות של המורים לתמוך בלמידה של התלמידים (Vicki Stieha and Miriam Raider-Roth, 2012).

המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

במחקר זה נבחנו מאפיינים של נוכחות הוראה בשלבים שונים של התפתחות קהילה מקוונת של מורי מורים. נעשה שימוש במחקר משולב מתודות: איכותי וכמותי, וניתוח הממצאים נשען בין השאר על 234 הודעות של מנחות הסדנא. הממצאים מלמדים שסמני הארגון בהודעות המנחות בלטו בשלב עיצוב הקבוצה, שלב שדרש קביעת נהלים ונורמות עבודה, תכני פעילות, מסגרות להצגת המשימות ולניהול הדיונים המקוונים. ככל שהקבוצה התקדמה בשלבי התפתחותה כך פחתו סמני הארגון בתוך הודעות המנחות וגברו סמני התוכן, כולל העלאת נושאי דיון חדשים, הצגת שאלות, הפנייה למקורות מידע, הבטחת ההבנה, מיקוד/הרחבה של נושאי הדיון, שיחזור והתייחסות תוכנית לדברי האחר, שיתוף בניסיון האישי של המנחות וסיכומי הדיונים. הסמנים הרגשיים-חברתיים בלטו בכל שלבי הפעילות המקוונת, וביטאו את תפיסת המנחות לגבי החשיבות של יצירת סביבת למידה בטוחה ומזמינה, המעודדת, מאשרת ומחזקת את התרומה של המשתתפים לפעילות הלמידה המשותפת, ומדגישה התייחסות רגשית ומכילה של האחר ותרומתו ללמידה (אולז'ן גולדשטיין, קוזמינסקי לאה)

ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05