המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)