האם המחקר האמפירי על הכשרת מורים כה רע? מבקרים ממעיטים בערכו בטענות של העדר עקביות באיכותו ובאי יכולתו להיענות באורח משכנע לבעיות קשות בתחום. חוקרי הכשרת מורים מציינים שמחקר רחב ומתמיד בתחום זה הוא קשה, דורש משאבי זמן רבים ויקר. כמה מההתפתחויות התיאורטיות והמתודולוגיות המצויות בתחומים כמו מחקר של למידת תלמידים רק מתחילים להיראות במחקרי ההכשרה. מאמר זה סוקר ארבע סוגות מרכזיות הקיימות במחקר האמפירי על הכשרת מורים: השפעות של הכשרת מורים; מחקר מפרש; מחקר הנעשה ע"י מורי המורים; מערך. (Borko, H., Liston, D., Whitcomb, J)

אגודות שונות למחקר חינוכי מפתחות קודים אתיים ומקיימות פעילויות מתמשכות לדיון בקודים האלה. לדעת פרופ' לאה קוזמינסקי, סוגיות אתיות במחקר אינן רק נושאים שחובה לנקוט בהם משנה זהירות, אלא הן גם מדגימות את ערכי המחנכים והחוקרים, ערכים שאינם מנותקים מההקשר שבו הם פועלים. מכאן גם החשיבות של דיון פתוח ומתמשך בסוגיות באתיות העולות במחקרי חינוך. בעבודה של מכון קרנגי לקידום ההוראה בקליפורניה שפורסמה ב-2002 הוזמנו 7 אנשי סגל המכון לכתוב תיאורי מקרה על סוגיות אתיות בהן נתקלו במהלך עבודתם המחקרית. שלוש סוגיות מרכזיות שעלו ממחקרי המורים על הוראתם: שימוש מחקרי בחומרי למידה ובעבודות של תלמידים; בחירת המתודולוגיה המחקרית; האתיקה של העיסוק באי-הצלחה של תלמידים.

מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

המאמר מתאר מחקרי פעולה המתקיימים במכללות להכשרת מורים בארץ בשיתוף עם בתי ספר, וממליץ לתמוך במחקר זה כנתיב התפתחות חשוב של מורים לשיפור מעמדם המקצועי וכמקדם את תרומת המחקר החינוכי למקצוע ולידע ההוראה. (ברכה אלפרט, דרורה כפיר)