לכאורה, הכישורים החשובים ביותר הם הפדגוגיים. אולם, הגננות מבהירות כי בשנה הראשונה בבית הספר היסודי, בשל השינוי המוסדי והפונקציונלי, אוחזת את הילדים בהלה, והם מנתבים את עיקר האנרגיה להכרת הסביבה והתאקלמות. על כן, הם עלולים להתקשות בקליטת מידע חדש. לכן, אין להפחית בחשיבות של טיפוח כישורים חברתיים-רגשיים, כי להם קשר ישיר להישגיות האקדמית. כמובן, שהסתגלות הילדים תלויה גם בתמיכה ההורית, במשאבים המשפחתיים הקיימים, בכימיה הנוצרת עם המחנכת החדשה ובאיכות הקהילה הבית ספרית.

המחקר המוצג במאמר הוא מחקר אקספלורטיבי העוסק במהותו של גן הילדים בעידן שבו יש דרישות לאחריותיות והדגשת יתר של פיתוח כישורים אקדמיים כבר בגיל הרך. בדוח שכותרתו "משבר בגן הילדים" (Miller & Almon, 2009) הזהירו המחברים שגן הילדים בארה"ב השתנה רדיקלית לאור שני העשורים האחרונים ושדרכי למידה הולמות מבחינה התפתחותית שאורגנו סביב משחק, חקר ואינטראקציות חברתיות הומרו בתוכנית לימודים מרשמית, הכנה למבחנים ומיקוד ברור על בניית כישורים אקדמיים, עד כדי הפיכת כיתת הגן לכיתה א'. עורכי המחקר הנוכחי בדקו את הקשר בין למידה בגיל הרך ולמידה בגיל מאוחר יותר בהנחה שתוכן הלמידה וארגונה בגיל הרך משפיעים משמעותית על למידה. שאלות המחקר: (א) עד כמה ובאילו ממדים השתנתה חווית הגן בבית ספר ציבורי בין 1998 ל-2010 ? (ב) האם ב-2010 גן הילדים הוא כיתה א' החדשה? (ג) האם שינויים בגן הילדים לאורך זמן זה שונים בגנים המשרתים ילדים הזכאים לארוחה חינם ו/או ילדים שאינם לבנים? (Bassok, D., Latham, S., & Rorem, A).

במשך שנים היה נהוג להשאיר ילד בגן כאשר הגננת העריכה כי הילד אינו בשל דיו לעבור לבית הספר. לאחרונה התבצעה במשרד החינוך בחינה מחודשת של הנושא כאשר השאלה שנבחנה הייתה יעילות ההישארות שנה נוספת בגן ומקום הפסיכולוג בתהליך. כתבה זו נכתבה על ידי צוות קו לחינוך על סמך מצגת שהכינה מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית מומחית בשירות הפסיכולוגי בקריית אתא. בסקירה נסקרים הנושאים הבאים : למה הפסיכולוגים רוצים להשאיר בגן, בשלות מול מוכנות, מחקרים, הנחות שגויות, מדוע הגננות רוצות את הילדים שנה נוספת בגן? מאיפה צמח הרעיון? מתי זה לא עוזר, המודל האקולוגי דינאמי, מחקר, מתי כן להשאיר? המסקנות.