העולם החדש־ישן של סין מושך גם צעירים בישראל. יותר ויותר בתי ספר ותלמידים לומדים את התרבות והשפה הסינית. ההבדלים בין התרבויות דרמטיים ומעוררים למידה ומחשבה. "לימודי השפה מחייבים הכרה בשוני, שצריך לכבד", אומרת ד"ר ליהי יריב־לאור, ראש מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית (נאוה דקל).

שנים רבות עוסקים אנשי טכנולוגיה בפיתוחו של מתרגם שיתרגם באופן מיידי דיבור משפה לשפה. עשרות שניים שאני שומע וקורא על כך והנה, בשנים האחרונות המאמצים הניבו פרי והובילו להופעתן של גרסאות ראשונות, חלקן כבר יעילות למדי, של פיתוחים כאלה. פיתוחים אלה הולכים ומשתכללים. האם יש לצפות, אם כן, שבעתיד הקרוב אפשר וכדאי יהיה להמנע מלימוד שפות בבתי הספר? (יורם אורעד).

מחקר זה מדווח על ההבדלים בהנעה, ברכישת אוצר מלים ובתפיסות לגבי השימוש בגוגל דוקס בין למידה אינדיבידואלית לבין למידה שיתופית ברמה העל-תיכונית. שתי כיתות של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL) גויסו וכל כיתה הוקצתה רנדומלית לאחת משתי קבוצות – לימוד אינדיבידואלי או לימוד שיתופי. התוצאות של המחקר עולות בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים בכך שלסטודנטים אשר למדו בשיתופיות היו ביצועים טובים יותר מאשר אלה שלמדו באופן אינדיבידואלי ביחס לרכישת אוצר מלים ( Sarah Hsueh-Jui Liu; Yu-Ju Lan, 2016).

סקירת ספרות זו מכוונת לנתח מחקרים קודמים שפונים ללמידה אקראית של אוצר מלים ברכישת שפה שנייה. המאמרים שנכללו בסקירת ספרות זו בוחנים את ההבנה לגבי למידה של אוצר מלים באמצעים אקראיים, את הקשר בין הקריאה לבין למידה אקראית של אוצר המלים, ואת האסטרטגיות ואת המשימות שמקדמות את הלמידה האקראית של אוצר המלים. הממצאים מראים שהלומדים של שפה שנייה מפתחים מאוד את אוצר המלים שלהם על ידי אמצעים אקראיים של חשיפה למלים בהקשרים אינפורמטיביים (Restrepo Ramos, Falcon Dario, 2015).

מאמר זה חוקר את מהימנות העומק וההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה (ESL) כאינדיקטור ליכולת הלשונית הכוללת שלהם ואת המתאם בין העומק לבין ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה. התוצאות מראות שהן העומק והן ההיקף של אוצר המלים של לומדי אנגלית כשפה שנייה יכולים לייצג ביעילות את היכולת הלשונית שלהם (Wang, Zhaogang, 2014).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את לימוד השפות הזרות על פי בחירה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מדיניות הלשון בישראל ושל הוראת שפות אלו מנקודת ראותם של התלמידים, מוריהם, בתי הספר והקוריקולום (מלכה מוצ'ניק, מרינה ניזניק, אנבסה טפרה, טניה גלוזמן).