החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

עבודה זו מבוססת על ההנחה שהידע ההרמנויטי של המורים, דהיינו, תפיסותיהם בנוגע לטיבם של טקסטים ובנוגע לפשר תהליך הפרשנות שלהם, מובלע בידיעותיהם, בדבריהם ובמעשיהם, ובדרך כלל הם עצמם אינם ערים לו. מטרתה של עבודת דוקטורט זו הייתה לזהות תפיסות המורים באשר לטיבם של הטקסטים שהם נדרשים ללמד להצביע על מאפייניהן ולבחון את ביטוייהן בהוראת טקסטים מן הספרות היפה. במחקר זוהו הסוגיות שבהן עוסקת ההרמנויטיקה הפילוסופית תוך הישענות על הוגים מרכזיים במסורת חשיבה זו. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים המלמדים ספרות בארבעה בתי ספר תיכון במרכז הארץ בעלי ותק של 10 שנים לפחות בתחום. כלי המחקר היו: תצפיות בשיעורים וראיונות עומק ( חלאבי רינת).

מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (Microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים לבודד משתנים. המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו ל-4 תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמאיים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עוצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט (ברכה פלד, ענת זוהר)