מורים צריכים לדעת בעיקר מיומנויות פדגוגיות, דידקטיות וקוריקולריות ואת אופן יישומן בכיתה, וכן איך לטפל בסוגיות ובעיות חברתיות העולות בכיתה. כמו כן, עליהם להיות בעצמם בעלי אותן מיומנויות שנוהגים לכנותן בשם "מיומנויות המאה העשרים ואחת" (אבל יש להניח שגם במאה העשרים ושתיים ואילך יהיו תקפות). אבל מעל לכל מורים צריכים לדעת כיצד לרתק ולהלהיב תלמידים, להכיר תלמידים ולהיות רגיש לצרכיהם ולרצונותיהם. מורים צריכים להדביק את תלמידיהם באהבה ולהעיר אצלם את התשוקה והסקרנות ללמוד (יורם אורעד).

איך להקנות מיומנויות של הוראה מצטיינת? מאחר ואליזבט גרין גרין מה"ניו יורק טיימס" אינה מתמודדת במאמרה עם שאלה חשובה זו מציעה פרופסור נירה חטיבה שתי הצעות מעשיות המבוססות על ידע של אחרים ושלה: א. יש להקים מאגר ארצי נגיש של סרטי הדגמה. ב. יש להעניק למורים, במסגרת בית הספר, השתלמויות קבוצתיות וייעוץ אישי ביישום מיומנויות הוראה בכיתה. פרופסור נירה חטיבה מציעה להקים רשות ארצית שתעסוק בצילום שיעורים של מורים מצטיינים וראיונות עמם בכל תחומי התוכן ובכל רמות בית הספר ובהכנת סרטי הדגמה של מיומנויות הוראה של ידע פדגוגי כללי, של ידע פדגוגי של תחום התוכן ושל סוגי הידע האחרים החשובים להוראה טובה. כל הסרטים הללו יעמדו לשימוש המורים בספריית בית הספר ובמוסדות אחרים ובאתר אינטרנט נגיש למורים. הסרטים יהוו גם תשתית להשתלמויות קבוצתיות, רצוי במסגרת בית הספר, שבהן ינתחו ויישמו מיומנויות של הוראה טובה. עוד מוצע ע"י פרופסור נירה חטיבה : הקמת מערך של ייעוץ קבוצתי ואישי: כל בית ספר יעסיק רכז פדגוגי שיהיה אחראי לכל הפעילויות לקידום ההוראה בבית הספר (חטיבה, 2008א). התפקיד כבר קיים אמנם, אך הוא אינו מוגדר ואינו מתוקצב כראוי.

מצגת שהוצגה בכנוס ה-11 של הארגון לקידום החינוך המתמטי בישראל, 2004. מבט על ידע מורים למתמטיקה (נילי הירשפלד)

מטרת המחקר לבדוק היכן ניתן ביטוי לממד האישי של ידע המורים, לזהות האישית של המורים, לאמונותיהם ולתפיסתם את הראוי, בתכנית לימודים מוכתבת על ידי גורם חיצוני, הן ברמת התכנים, הן ברמת המטרות והן ברמת התוצרים המצופים (מרים הראל).

מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

המטרות המרכזיות של המחקר היו לבדוק ידע מתמטי תכני של פרחי הוראה ושל מורים הן לגבי ביצוע הליכים (ידע "מה") והן לגבי היכולת להסבירם (ידע "מדוע"). מטרה נוספת הייתה לבדוק עד כמה מורים מכירים תפיסות אופייניות של תלמידים (ידע "מה"), מקורות אפשריים לתפיסות אלה (ידע "מדוע"), ואם הם משתמשים בידע שלהם לגבי תפיסות תלמידים בתכנון ההוראה. התמקדתי בנושא הספציפי של מספרים רציונליים אי שליליים התופס מקום רחב בהוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. בניתוח הידע השתמשתי במסגרת תאורטית שפותחה על ידי פישביין (Fischbein, 1993), לפיה לכל פעילות מתמטית שלושה היבטים מרכזיים: ההיבט האלגוריתמי, ההיבט הפורמלי וההיבט האינטואיטיבי (רונית קליין).

המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)