סקירה של עשרות מחקרים המשווים בין הוראת קריאה באמצעות חוברת ודף לבין הוראת קריאה על בסיס ממשק דיגיטלי, מצביעה על שני ממצאים עיקריים. ראשית, תלמידים, בעיקר בכיתות א'-ה', נוטים להבין ולפענח טקסטים מודפסים ומוחשיים טוב יותר, בהשוואה לטקסטים דיגיטליים. שנית, כאשר טקסטים מודפסים כוללים עזרים דיגיטליים, בכוחם לסייע ללומדים לשפר את אוצר המילים וההבנה ולחתור לחשיבה מעמיקה וייצור טקסטים.

השקעה בהגנת סייבר במרחבים הבית ספריים ובמוסדות חינוך אינה בגדר מותרות, אלא חובה. ברמת הפיקוח והניהול, מצופה לספק לבתי הספר חומת הגנה דיגיטלית מקיפה, להכיר ולבחון את האתגרים הקיימים, לבצע בדיקות יזומות ולזהות מראש פרצות בגדר הדיגיטלית. זאת אומרת, מעבר מתפיסה שאננה של יהיה בסדר וכשזה יקרה נתמודד לניהול פרו-אקטיבי, יוזם ומעורב החוזה מראש סיכונים ואיומים.

מורים, מחנכים, מרצים ומנהלים לא חייבים להיות מתכנתים או אשפים טכנולוגיים כדי לצקת תוכן ומשמעות מה-AI. אבל, נכון לעכשיו, הם כן חייבים, לכל הפחות, להבין איך הבינה המלאכותית יכולה לעזור לחתירה לפתרון בעיות. בגלל שהבינה המלאכותית מתפתחת ומתקדמת במהירות עצומה, חשוב מאוד ללמוד אותה מוקדם ככל האפשר ולא לאחר את הרכבת. על רקע זה, מציע המאמר שבע דרכים פשוטות, קלות לביצוע ויעילות לרכישת מיומנויות בינה מלאכותית.