בשיעור המדעים קל מאוד להפוך את ניסוח הטיעונים לפעילות מקרית ומזדמנת. התלמידים עשויים לשמוע את המילים "טיעון" ו"הנמקה" רק בסוף הפעילות ביחידה מסוימת כשהם מציגים בעבודת הסיכום שלהם טיעונים המבוססים על ראיות. אבל כדי שהמדע בכיתה ישקף באותנטיות את החלק המעשי בעבודת המדען, רוב התנסויות הלימוד של התלמידים צריכות לשלב פרקטיקה של טיעון מדעי. כמו מדענים, הם זקוקים להזדמנויות לגבש הבנה ההולכת ומעמיקה לסיבות שבגללן תופעות טבע מופיעות ומתרחשות בדרך מסוימת. הבנה זו צריכה להתבסס על ידע נרכש ועל ראיות זמינות. מאמר זה עוסק בתופעות מופלאות אך נגישות שמטרתן ליצור מעורבות בקרב התלמידים ולהכיר להם היבטים יסודיים של הסבר וטיעון (Andrew Falk & Lauren Brodsky).

טיעון מדעי הוא תהליך שבו מדענים מעורבים בשיח שמטרתו פיתוח ידע משותף על עולם הטבע. היבט מפתח בטיעון דורש מהמדענים להשתמש בראיות כתמיכה בטיעונים שלהם. השתתפות של תלמידים בפעילויות טיעון עוזרת להם לרכוש הבנה עמוקה של התכן המדעי, דבר ששעורי מדעים מסורתיים אינם יכולים לספק. סוג שעור זה כולל בכל שלב, חקר מבוסס על נסיון ומקורות המפנים לתכנית הלימודים K-12. היעד והתכלית של שעור זה הם, שהתלמידים ילמדו על מינים בטבע הנתונים בסכנת הכחדה באזור מגוריהם, לנתח ולפרש נתונים ניסיוניים, לבנות הסבר המנמק מדוע המינים שהם בחרו, הם החשובים ביותר לבריאות הכוללת של הסביבה האקולוגית ואז לתקשר עם עמיתים ולהעביר להם את הטיעונים שלהם ( Horton, Jessica, Golden, Barry Parmly, Jilynn ).