הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)