התפתחות רגשית-חברתית
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • לינק

    האם הילד שלי מקובל? האם ילדים אחרים אוהבים לשחק איתו? האם יש לו חבר או חברה קרובים? כיצד פותר הילד שלי את המריבות שלו עם ילדים אחרים בגן? האם הוא דומיננטי או נאלץ לוותר כל הזמן לילדים אחרים? זוהי ההזדמנות שלכם ללמוד כיצד לגדל ילד חברותי. הספר "לגדל ילד חברותי" הוא תוצר של עשרים וחמש שנות מחקר, עבודה בשטח וייעוץ והדרכה למאות ילדים, הורים וגננות. בספר "לגדל ילד חברותי" אשתף אתכם בכל הסודות – כיצד להיות הורים חברותיים יותר וטובים יותר בלי לוותר על ערכים וקריירה (עדה בקר).

  • סיכום

    המאמר דן בשאלות של האדם ושל החברה, מהות האופי, השיפוט המוסרי וחווית האושר כפי שהן באות לביטוי בחינוך הגופני בבית הספר. תרומתו של החינוך הגופני לחינוך הנפש תלויה, טוענים הכותבים, בהתכוונותו של המורה ובתכנון סביבות הלמידה (רוני לידור, יצחק רם).

  • סיכום

    מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • לינק

    משחקי הדמיון של ילדים הם אמצעי ההבעה והתקשורת העיקרי העומד לרשותם. חשיבותם להתפתחות הילד ולאיכות תפקודו במישורים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי רבה ביותר. משחק הדמיון מהווה כלי עיקרי בחינוך בגיל הרך ובטיפול בילדים. ספר פורץ דרך זה המבוסס על סקירה מקיפה של הספרות הרלוונטית ועל ניסיונו רב השנים של המחבר בוחן את משחקי הדמיון מן הזוויות ההתפתחותית, הרגשית, התקשורתית-חברתית והבין-תרבותית. הוא מציג גם גישה חדשנית לטיפול בילדים באמצעות משחק וליישומי המשחק בחינוך ( שלמה אריאל ) .

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

  • לינק

    ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

  • לינק

    מוצגות בסקירה שלוש גישות המסמנות כל אחת דרך התמודדות מרכזית עם ההתפתחות הרגשית של הילד. כל אחת מעמידה את מקומו של המבוגר במערכת ואת תפקידיו באופן שונה. כל אחת מתייחסת אל סביבת הלומדים ואל הקשרים הנרקמים באופן שונה. גישה ראשונה רואה בהיעדר דמות מבוגר המפקחת, מבנה , המתייחסת להתנהגות הלומדים כמקור לקושי בהתמודדות עם ההתפתחות הרגשית, גישה זו המבוססת על עמדתו של פרופ' חיים עומר. גישה אחרת להתמודדות עם התפתחות רגשית מבוססת על תפיסתו של דניאל גולמן וגורסת כי יש ללמד אינטליגנציה רגשית ,לפתח בקרב הלומדים מודעות לרגש ולהקנות דרכי התמודדות ברורות ומפורטות עם מצבים מורכבים באמצעות שיעורים וניצול הזדמנויות . על בתי הספר ליצור חוויות משמעותיות המלמדות "קרוא וכתוב" רגשי, תכנית לימודים בה מתקיימים שיעורים של מדע עצמי , מסגרות לימודיות שתפקידם להכיר רגשות, ללמוד סיטואציות חברתיות ולהפנים דרכי התמודדות וויסות רגשי גישה שלישית מבוססת על תפיסת החינוך הדמוקרטי הרואה בקשר הבינאישי בין תלמידים ומורים הזדמנות מרכזית ללמידה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין