הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לכתבה מהוושינגטון פוסט המדווחת על שביתת מורים בעיר סיאטל שבוושינגטון: " לפני כשבוע השביתה הסתיימה, עם הישגים למורים כמו ההעלאה הראשונה במשכורת מזה שש שנים כדי לעדכן ליוקר המחייה. אבל אחד ההישגים אולי נראה טיפה יוצא דופן – המורים דרשו, וקיבלו, שתלמידי בתי הספר היסודיים יקבלו שלושים דקות של הפסקה למשחק כל יום. אכן, על מנת לדחוס כמה שיותר "למידה" לתוך יום הלימודים, בתי ספר רבים במערב מקצצים ב-"מותרות" כמו הפסקות בין השיעורים שבהם התלמידים יכולים לשחק באופן חופשי. הציפיה היא שככל שהתלמיד יושב בכיתה מול המורה הוא יקלוט עוד "ידע", או לפחות את ה-"ידע" החשוב שניתן למדוד במבחנים" (ג'יי הורוויץ).

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).

מוצגות בסקירה שלוש גישות המסמנות כל אחת דרך התמודדות מרכזית עם ההתפתחות הרגשית של הילד. כל אחת מעמידה את מקומו של המבוגר במערכת ואת תפקידיו באופן שונה. כל אחת מתייחסת אל סביבת הלומדים ואל הקשרים הנרקמים באופן שונה. גישה ראשונה רואה בהיעדר דמות מבוגר המפקחת, מבנה , המתייחסת להתנהגות הלומדים כמקור לקושי בהתמודדות עם ההתפתחות הרגשית, גישה זו המבוססת על עמדתו של פרופ' חיים עומר. גישה אחרת להתמודדות עם התפתחות רגשית מבוססת על תפיסתו של דניאל גולמן וגורסת כי יש ללמד אינטליגנציה רגשית ,לפתח בקרב הלומדים מודעות לרגש ולהקנות דרכי התמודדות ברורות ומפורטות עם מצבים מורכבים באמצעות שיעורים וניצול הזדמנויות . על בתי הספר ליצור חוויות משמעותיות המלמדות "קרוא וכתוב" רגשי, תכנית לימודים בה מתקיימים שיעורים של מדע עצמי , מסגרות לימודיות שתפקידם להכיר רגשות, ללמוד סיטואציות חברתיות ולהפנים דרכי התמודדות וויסות רגשי גישה שלישית מבוססת על תפיסת החינוך הדמוקרטי הרואה בקשר הבינאישי בין תלמידים ומורים הזדמנות מרכזית ללמידה.