למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

טכנולוגיית התקשוב, כאשר היא מיושמת תוך שילוב רציונל פדגוגי סוציו- קונסטרוקטיבסטי, מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות-חשיבה מסדר גבוה. כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי, בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר. מטרת המחקר להציג מודל התערבות תלת שנתי ורב מימדי שפותח ועוצב על-ידי החוקרות ולבדוק את השפעתו על הטמעת תרבות תקשוב בבתי-הספר. המחקר התבצע בגישה מערבת, המשלבת בין מחקר כמותי ואיכותני תוך שימוש במגוון כלים ומקורות מידע , והשתתפו בו 43 מורים משלושה בתי-ספר יסודיים בצפון הארץ, הפועלים במסגרת פרויקט תקשוב אזורי הנקרא "צפונט" . הממצאים מראים שההנחיה על-פי מודל ההתערבות יצרה תרבות של תקשוב בבתי-הספר. השימוש באתרי הכיתות הפך לחלק מהרציונל הבית-ספרי ויושם על-ידי אחוז גבוה מהמורים שפיתחו פעילויות בעלות ערך פדגוגי, והקפידו לעדכן באופן שוטף את אתריהם. כמו-כן, למרות אחוז תחלופת מורים גבוה, מספרם של המורים המונחים הלך וגדל במשך שלוש שנות ההתערבות, ומידת הפעילות ברמה הבית-ספרית המשיכה לעלות. אנו מייחסים את הצלחת ההתערבות למגוון הפעילויות במודל ההתערבות ברמה פדגוגית, טכנולוגית וארגונית, בראיה אזורית, בית -ספרית ופרטנית . תהליך עודד מורים לעבוד בצוות מתוך עזרה הדדית . הרוח השיתופית שהתפתחה עודדה מורים נוספים, גם כאלה שהביעו התנגדות בתחילת הדרך, להצטרף לעשייה המתוקשבת הכללית ( תמר שמיר, יעל קלי).

במסגרת ההתמחות בהוראה נערכות במכללות-להוראה סדנאות, בהן משוחחות מורות-מתחילות על קשיים בעבודתן. מטרה מרכזית בסדנאות-לקדם רפלקציה, המסייעת להבין קשיים בעבודה ולהתמודד איתם בצורה מושכלת. דיונים המתנהלים בסביבה מקוונת שבמרכזה קבוצת-דיון, נתפסים בספרות-המחקר כמעודדים רפלקציה. המחקר הנוכחי בדק האם ימצאו הבדלים בתפיסת מאפייני הסביבה המקוונת, כמקדמים ו/או כמעכבים רפלקציה, בין שתי קבוצות של מורות-מתחילות שהונחו בקבוצת-דיון על-ידי מנחות שונות. הממצאים מראים כי סגנון ההנחיה של המנחות היה שונה. משתתפות שהונחו בסגנון מאציל העריכו את השיחות ביניהן כמקדמות חשיבה רפלקטיבית יותר מאשר משתתפות שהונחו בסגנון מעורב. (צביה לוטן)

אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

פורומים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים מהווים כלי עבודה ולמידה מהותיים, המאפשרים "מעגל התפתחות הידע" – ברמה האישית, הצוותית, והארגונית. יש צורך בהכשרה ממוקדת, השמה דגש על ידע ומיומנויות נדרשים, בכדי לעשות שימוש נכון ומובנה בכלי עבודה אלו, אשר בדרך כלל השימוש בהם אינטואיטיבי ופחות מתוכנן ומובנה. במאמר להלן, יוצג קורס מתוקשב ייחודי שמטרתו הייתה הכשרת חברי סגל בכיר לשילוב פורומים מתוקשבים, בעבודת הצוותים אותם הם מובילים. בהבניית הקורס שולבו בצורה מתוכננת מפגשים פנים אל פנים, קבוצות דיון א-סינכרוניות מובנות, ובמקביל שיח סינכרוני של משתתפי קבוצת הדיון בחדרי צ'אט ייעודיים שהוגדרו עבור כל קבוצה. תהליך ההכשרה היה מובנה ממספר מוקדים מרכזיים: א. למידה תיאורטית ויישומית בנושא פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים. ב. התנסות של כל אחד ממשתתפי הקורס בהנחיית קבוצת דיון, ממוקדת תוכן משימה ותוצר, תוך דגש על הפגנת נוכחות חברתית, נוכחות הוראתית – תכנית ונוכחות רפלקטיבית. ג. התנסות בשיח סינכרוני ובניהולו, תוך שימוש בקבוצת הדיון הא- סינכרונית לתכנון והתארגנות לקראתו.ד. תהליכים רפלקטיביים מובנים לצורך המשגת התובנות מההתנסות ומהלמידה על תהליכי הנחיה בפורומים, על השוואה בין ערוצי דיון, ועל תפקידי המנחה. ה. הבניה יישומית של מערך עבודה – הדרכה עתידי המשלב בצורה מושכלת פורומים מתוקשבים. התהליכים שהתרחשו במהלך הלמידה בקורס, מדגימים את התפתחות ההתמקצעות של המשתתפים כמנחי פרומים ואת הדיאלוג השיתופי והרפלקטיבי בין המשתתפים ביחס לתפקודם כמנחים וכמשתתפים בפורומים מתוקשבים (נועה באומן, עינת איגר)

המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

המחקר בחן את תחושת השייכות של הלומד בסביבת הלימוד המקוונת בהשוואה לסביבת לימוד פנים אל פנים וסביבת לימוד משולבת. כמו כן נבדק הקשר בין ההישגים הלימודיים לבין תחושת השייכות לקבוצה. יצירת קהילה לומדת מלוכדת בה מתרחשת למידה אפקטיבית אפשרית בסביבה מקוונת. היא אינה מתרחשת מאליה, אלא מחייבת: תכנון והבנייה של הפעילויות, הגדרת הציפיות והדרישות למעורבות הלומד מראש, הקנית מיומנויות לניהול דיון מקוון, זימון שיתוף משאבים וחומרי גלם, עידוד ליצירת אמון בין חברי הקבוצה, עידוד ההשתתפות האקטיבית של הסטודנטים ועידוד הסטודנטים לניהול דיונים. (תמי זייפרט)

המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

מצגת שהוצגה ע"י ד"ר ג'ין ורמל בכינוס "גולשים באינטרנט " מס' 5, יוני 2004 , מכון מופ"ת. הנושא: אתגרים בהערכת עמיתים בקורס מקוון

מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).