-
סיכום
-
תקציר
מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).
-
תקציר
שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).
-
סיכום
מטרת המחקר המתואר במאמר הייתה לתאר פעילויות של חונכות אדפטיבית כפי שהן מתוארות ע"י מורים חונכים בראיונות המתייחסים לעבודתם, ולחקור מאפיינים של חונכים אדפטיביים. זאת בהנחה שהבנת המאפיינים עשויה לסייע בגישור בין דגמים מרשמיים של חונכות לבין המציאות (Cain, 2009). אוכלוסיית המחקר כללה 18 חונכים מתכניות הכשרת מורים שונות בהולנד. בהתבסס על שאלון ממיין שנערך במחקר קודם (van Ginkel et al., 2015), נבחרו חונכים בעלי תפיסת החונכות כהתפתחותית וחונכים בעלי תפיסה אינסטרומנטלית של חונכות (van Ginkel, G., Oolbekink, H., Meijer, P. C. & Verloop, N).
-
סיכום
טענת הכותבים היא שמורים חונכים בוחרים בתפקיד זה מתוך מוטיבציות שונות ועל פי תפיסות שונות של חונכות, והן משפיעות בתורן על מעשה החונכות. לכן ראוי לבחון ולשקול זאת בעת בניית תוכניות חונכות למתכשרים ולמורים מתחילים כדי שהפעילות תהייה אפקטיבית ואיכותית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין מוטיבציות לעסוק בחונכות לבין תפיסות חונכות של מורים חונכים (van Ginkel, G., Verloop, N., & Denessen, E).
-
תקציר
מחקר זה בחן אילו גורמים קובעים את סיום התואר בתכנית להכשרת מורים מבוססת אוניברסיטה בהולנד. המחברים הניחו שהן המאפיינים של הסטודנט והן המאפיינים של סביבת הלמידה השפיעו על סיום התואר. המחברים כללו את הגורמים הבאים במחקרם: ההנעה להפוך למורה, מסוגלות עצמית להוראה, מחויבות מקצועית, תפיסות של ניהול זמן ותפיסות של איכות ההוראה בתכנית להכשרת מורים (Fokkens-Bruinsma, Marjon; Canrinus, Esther Tamara, 2015).
-
תקציר
מחקר זה חוקר את ההשתתפות של הסטודנטים להוראה בפעילויות למידה וחוקר האם היא מקושרת להתנהגויות של הוראה אפקטיביות שלהם במסגרת של הכשרת מורים מבוססת בית ספר עבור חינוך תיכוני בהולנד. התוצאות מציינות שהסטודנטים להוראה משתנים בלמידה המדווחת עצמית שלהם ושלמידה זו מתייחסת באופן חיובי להבחנות לגבי התנהגות הלמידה האפקטיבית שלהם (de Vries, Siebrich; Jansen, Ellen P.W.A.; Helms-Lorenz, Michelle; van de Grift, Wim J.C.M. , 2015).
-
תקציר
מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).
-
תקציר
מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).
-
תקציר
מחקר זה התמקד במתן משוב בלמידה מקוונת ובמשוב המומשג כתהליך של אינטראקציה חברתית. למידה מקוונת נשענת על אינטראקציה חברתית, המושפעת מרגשות של נוכחות חברתית. על כן, המחברים חקרו את מתן המשוב המקוון הנתפס והמתקבל, ואת הלכידות ביניהם. בנוסף, המחברים חקרו את ההשפעה של הנוכחות החברתית על תהליכי מתן המשוב (Marieke Thurlings, Marjan Vermeulen, Theo Bastiaens, Sjef Stijnen, 2014).
-
תקציר
המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).
-
לינק
המטרה של מאמר זה היא להציג מערכת e-learning המשלבת את השימוש במושגים של סביבת למידה וירטואליות, סביבות למידה אישיות, ואתרי רשת חברתית. המערכת מבוססת על מודל למידה המשלב שלושה הקשרים של למידה עבור הלומד המבוגר: הקשר הלמידה הפורמלי, הקשר הלמידה האישי עבור ניהול למידה, והקשר של עמית חברתי. המאמר מתאר כיצד האוניברסיטה הפתוחה של הולנד (Open University of the Netherlands) יישמה מודל זה במערכת OpenU והובילה מערכת זו בתוך התחום של תכנית MSc במדעי הלמידה (Hermans, Henry; Kalz, Marco; Koper, Rob, 2014).
-
לינק
סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ננסי הופמן ( Nancy Hoffman ) המתאר שש מערכות חינוך בעולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי במדינות שלהם : אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה , הולנד , נורבגיה ושוויץ. כל אחת ממדינות אלו הצליחה בדרכה ליצור איזון טוב יותר בין החינוך העיוני ובין החינוך המקצועי. הספר מתבסס גם על נתונים מעודכנים של הOECD המלמדים על הפער בין מדינות אלו ובין מערכת החינוך האמריקאית . לצערנו , מערכת החינוך הישראלית כבר לא שייכת לאותם מדינות העולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי והיא נעשתה יותר דומה לארה"ב.
-
לינק
מחקר זה תוכנן כדי לחקור את יחסי האמון בין ההורים לבין המורים של תלמידי כיתה א'. שאלות מחקר נוספות בחנו האם האמון היה קשור למוצא ולביצוע בקריאה. חמישה היבטים של אמון – נדיבות, מהימנות, יכולת, הגינות ופתיחות-נמדדו על סולם ליקרט בן 4 נקודות. ביצוע הקריאה נמדד על ידי מבחן בן שלוש דקות (Janssen, Marije, Bakker, Joep T.A, Bosman, Anna M.T., Rosenberg, Kirsten; Leseman, Paul P.M., 2012(.
-
לינק
הספר מתאר בצורה מעמיקה את הגישה ההתפתחותית לחינוך גילאי 3-8 כפי שגובשה ופותחה בהולנד על בסיס התיאוריה התרבותית-חברתית של ויגוצקי על ההתפתחות האנושית. מטרת הספר היא להבהיר את התפיסות והמושגים המרכיבים גישה התפתחותית זו וחשיבותה בשכבת הגיל שבין 3 ל8 שנים ודרכי היישום בגילאי הגן וכיתות היסוד של בתי הספר היסודיים., כפי שיושמו במערכת החינוך בהולנד בגילאי הגן וכיתות היסוד של ביה"ס היסודי. הספר מהווה אסופת מאמרים חשובה על תהליכי סוציאליזציה ולמידת עמיתים בבית ספר גם מעבר ליישום של מערכת החינוך ההולנדית ( עורך : Bert van Oers ) .
-
לינק
-
לינק
מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).
-
סיכום
המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)
-
לינק
במהלך העשור האחרון פותחו סטנדרטים המתארים כשירויות של סגלי הוראה בחטיבה העליונה ובהשכלה הגבוהה. לא כל הסטנדרטים האלה נחשבים ליעילים ע"י קהיליות מקצועיות של מורים ושל מורי-מורים. במאמר זה נעשה ניתוח של ההתנסויות הקשורות לסטנדרטים של מורי – מורים בהולנד ושל נוהל מלווה (SPR הכולל הערכה עצמית Self-assessment,), התפתחות מקצועית (Professional development) ורישוי , שמשמעותו רישום כמורה מורים בעל תעודה בארגון מורי המורים ההולנדי ((Registration. במחקר נותחו ראיונות, שאלונים ותלקיטים שנמסרו ע"י מורי מורים שהשתתפו בהליך ה- .SPR
-
סיכום
מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)
- 1
- 2