בעידן בו מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לסביבה משתנה ומורכבת, ולהתמודד עם מציאות ביטחונית בלתי יציבה, חוקרים וקובעי מדיניות מפנים את תשומת הלב לחשיבותו של החוסן הבית ספרי כמרכיב מרכזי בשיפור האפקטיביות הארגונית. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תופעת החוסן הבית ספרי , כמאפיין קולקטיבי של הארגון, המאפשר לו להסתגל לדרישות הסביבה, ולהגיב באופן מיטבי לשינויים ( שני אורית , אנית סומך).

בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד כדרך-חיים, עליו לערוך אבחון מערכתי כתנאי חיוני לבניית תכנית פעולה ולמיסוד של מנגנוני שיפור. תנאי ראשוני הוא שיתוף המורים בכל שלבי התהליך כדי להבטיח את מחויבותם לבצוע תכנית השיפורים שתיגזר מתוך ממצאי הסקר. במהלך הצגתו של המשוב הוא אמור לגרות את המורים להוסיף מידע משלהם. לכן יש להציגו כנקודת מוצא לתכנון עבודת מורים, ולא כנקודת סיום. כותב המאמר , ד"ר אבי צפרוני מדגיש את חשיבות יצירת אקלים של אמון בין כל בעלי העניין בבית הספר המתמצה במסר שהמטרה היא לשפר ולייעל ולא לחפש אשמים.

כדי שבית הספר כארגון יפעיל תהליכים אינטנסיביים לשיפור מתמיד עליו לערוך אבחון מערכתי. אחד המדדים של אבחון בית הספר קשור לתרבות הארגונית שלו. לטענתו, האבחון הוא אמצעי לעריכת שינויים בבית הספר ולכן יש לעשות שימוש מושכל בממצאי האבחון לשם שיפור תפקודו של בית הספר. כדי לבצע את השינויים הנדרשים, עלינו לבחון תהליכים משמעותיים בתרבות הארגונית הבית ספרית באמצעות אבחון מערכתי. ממצאי האבחון עשויים להאיר לנו תהליכים חשובים בארגון ולסייע לנו להבין את השפעתם על המתרחש בו. למשל: לזהות את ההלימה או את הפערים שבין המוצהר למתפרש, בין המורים להנהלה במטרות, בחזון ובערכים: לזהות את ההתנגדויות ולהבין את פשרם; לזהות תחומים הראויים לשינוי ( שולמית גבע) .