תופעת נשירתם של בני נוער ממערכת הלימודים מוצגת בספרות בעולם ובארץ כתופעה מדאיגה שממדיה מתרחבים. בני הנוער מונשרים מבתי הספר לאחר תהליך מתמשך של כישלון, של ניכור ושל ניתוק הן של התלמידים והן של המערכת. בשונה ממחקרים אחרים שהתמקדו בהיבטים של תופעת הנשירה ובדרכי הטיפול בבני נוער נושרים, ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמונה של תהליכי הטיפול ושל המסגרת המאפשרת אותם. תמונה זו הצטיירה מתוך התוודעות שיטתית לתיאור חוויותיהם של בני הנוער ושל הצוות במוסד הנחקר, ומתוך חוויותיה של החוקרת עצמה (עדנה קפל-גרין, יוליה מירסקי ).

מטרת המחקר המתואר בפרק זה הייתה להתחקות אחר ההתנסויות של תלמידי כיתה אחת לגבי הכנת שיעורי-בית כדי לחשוף את אמונותיהם ותפיסותיהם בנושא, באמצעות מתודולוגיה איכותית ולהפיק מכך תובנות לגבי בניית שיעורי-הבית והדרך להפיכתם למרכיב המקדם הישגים וחינוך. השאלות העיקריות שנשאלו היו: כיצד תופסים התלמידים את יכולתם להכין שיעורי-בית לפני ההתערבות ולאחריה, ומהן הסיבות לאי הכנת שיעורי-בית ( שרה כ"ץ, יחיאל פריש) .

המציאות הטכנולוגית כיום יצרה בעולם שתי מחנות של אנשי חינוך לגבי תקשוב חינוכי , המחנה הראשון מצדד בהתלהבות בתוכניות תקשוב בכיתה המבוססות על טאבלטים או מכשירים ניידים בעוד המחנה האחר טוען בצדק שעדיף להטמיע תכנית תקשוב המבוססת על מחשבים ניידים , הכוללים מערכות הפעלה יציבות ושיתופיות כגון ווינדוס . אלו המסנוורים ממכשירים ניידים מסוג אנדרואיד או אפל צריכים להבין כי השיקול העיקרי לבחירת אמצעי תקשוב הוא שיקול של שימושיות ופונקציונליות ולא פעלולים טכנולוגים של המכשירים ( Derrick Wlodarz).

מורים בבית ספר תיכון באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו בנימוס רב יותר לשכבת כיתות י"א במסדרונות. נשף הסיום היה גם שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים ( Thom Markham).

אילו מנהיגים מובילים את בתי הספר שלנו? את השאלה הנוקבת הזו בוחן מחקרו של ד"ר איציק גונן, מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. המחקר מסתמך על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" של החוקרים ברנרד מ. באס וברוס ג. אבוליו (Bernard M. Bass & Bruce J. Avolio), המבחין בין מנהיגות מעצבת לבין מנהיגות מתגמלת. מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג. לעומתה, מנהיגות מתגמלת אינה מתעלה מעבר לסחר החליפין הרגיל שבין השקעת מאמץ ועמידה במשימות לבין התגמולים הניתנים בתמורה ( נגה שביט-רז).

כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

הקריאה בעיתון המתוקשב של בית הספר שפרירים ב', אי שם במרכז הארץ, אינה מסגירה את הדרך הארוכה שעשו תלמידי בית הספר הזה לחינוך מיוחד כדי להוציא אותו לאור האינטרנט. בתחילת הדרך האתגר נראה כמעט בלתי אפשרי, שכן הוא דרש מילדים מכיתות ז' עד י"ב הסובלים משלל קשיי למידה לשתף פעולה, לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות. באופן מפתיע, אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לתהליך הזה היתה לא אחרת מהרשת החברתית פייסבוק. גם אם הרשתות החברתיות הפופולריות לא נועדו לשרת צרכים של הוראה או למידה, מחקרים מגלים כי יותר ויותר מורים משלבים אותן בתהליך הלימודי ( רווית שרף).

המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. המחקר הוא חלוץ בתחומו, לראשונה בוצע בארץ מחקר כמותני הבוחן את המתרחשבבתי ספר שחוו הטמעת רפורמה בפרק זמן ארוך (5 שנים) לאחר סיום התהליך. ממצאי המחקר מרתקים ( אנית סומך, גלעד –חי) .

מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.