-
תקציר
-
סיכום
מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).
-
לינק
כל מי שעוסק היום בתחומי המידענות וניהול המידע הדיגיטלי צריך לדעת לנצל כמה כלים מתוקשבים חשובים לשיפור המשוב עם הלקוחות והמשתמשים ולשיפור הפצת המידע, לכן צריך לדעת להכיר מחוללי סקרים מקוונים באינטרנט וגם מחוללים למשלוח ניוזלטרים.ההמלצות כאן מבוססות על התמודדות מעשית בתחומי שיפור המשוב ושיפור הפצת המידע בחברות בחו"ל וגם בארץ (עמי סלנט).
-
לינק
פולס אתר ליצירת סקרים ושאלונים בחינם, מאפשר לדרג, להשתתף וליצור סקרי אינטרנט ובניית שאלונים חינם באינטרנט . המערכת מאפשרת בניית סקרים חינם, יצירת שאלונים, הקמת טפסים מקוונים, שיתוף תמונות לדירוג, הוספת שאלות כן או לא, כמו כן ניתן ליצור מבחנים וירטואליים למטרת: שאלון לימודים, שביעות רצון, שאלוני מוטיבציה, שאלוני עבודה, תשאול עובדים ושאלונים אחרים .
-
לינק
ינאי זגורי , מפתח הדרכה ממליץ בבלוג שלו על כלי מתוקשב שיכול להביא תועלת לאנשי חינוך . "הכלי הוא מערכת בניית סקרים ומבדקים. הוא מבוסס על ממשק פשוט ומהיר, נדרש מספר דקות להבין כיצד הכלי עובד. את המבדקים שתבנו בעזרת כלי זה ניתן לשמור ולהפיץ על גבי הרשת, לאפשר ללומדים שלכם להיכנס למבדק בעזרת סיסמה או באופן חופשי ואף לקבל נתונים סטטיסטים רבים על ביצועי הלומדים. ברוב תוכנות הכלי תוכלו להשתמש בחינם. בקיצור… שווה לנסות )"
-
לינק
במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).
-
לינק
למאגר כלי המחקר במכון מופ"ת נוסף לאחרונה כלי מחקרי מועיל מאד : " שאלון תחושת מסוגלות פרופסיונלית של מורים" . השאלון כולל כמה חלקים: .1 נתוני רקע אישי 2. תפיסות ועמדות מורים בתחום הכשרתם ופיתוחם המקצועי, 3. תחושת מסוגלות פרופסיונאלית ואישית. השאלון פותח ע"י פרופסור דרורה כפיר , ד"ר שלומית אבדור , פרופסור רוני ריינגולד וד"ר מיכל היישריק.
-
לינק
Surveylyzer היא תוכנה ישראלית המשמשת כלי עזר ממוחשב לניהול סקרים ושאלונים. ניתן ליצור שאלון מקוון במספר צעדים מקוון כאשר התוכנה מעבדת את התוצאות בצורה גראפית. ניתן להגדיר שאלונים בעלי מספר שאלות ומסוגים שונים. ניתן לתפעל היבטים רבים בשאלון. דו"ח התוצאות כולל חישובים סטטיסטים כפי שמקובל בפרסומים אקדמאים, ומכיל הן סטטיסטיקה תיאורית והן סטטיסטיקה הסקתית. השירות (בחינם) כרגע פעיל בשפה האנגלית, אולם ניתן להזין שאלונים בעברית.
-
תקציר
יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)
-
סיכום
המטפורה עשויה להועיל ביותר למחקר עמדות מעמיק, מכיוון שיש בכוחה לחשוף חלקים מודעים ולא מודעים של העמדה. במחקר מקיף שחקר עמדות של בני נוער כלפי הספר והמחשב, נעשה שימוש בשלושה סוגים של מטפורות, שנבדלו זה מזה באופן הפקתם: מטפורה ספונטנית, מטפורה מוזמנת ומטפורה אסוציאטיבית. מטפורות ספונטניות עלו באופן ספונטני בריאיונות. לצורך המחקר נבנה כלי חדש: "שאלון מטפורות אסוציאטיביות". המונח "אסוציאטיבי" (מִתְקשר) נבחר כדי לציין שאלו הן מטפורות המתקשרות לנושא כלשהו במוחו של האדם מתוך מאגר מטפורות נתון בתהליך של "מלמטה-למעלה" (down-top). מטפורות אסוציאטיביות הופקו באמצעות שאלון על הספר או על המחשב, ובו שמונים מטפורות בשמונה שורות, כל שורה בתחום תוכן אחר. כל נבדק סימן מטפורה אחת בכל שורה מבלי לנמק (ד"ר אסיה שרון)
-
סיכום
המחקר בוחן את תפיסת הסטודנטים את מאפייניו הסכולסטיים של קורס, ואת השפעתן על הערכותיהם את ההוראה והקורס. גישה זו התבססה על ממצאי מחקר, שפיתח מודל לאפיון תכניות להכשרת מורים על פי סוגי הידע המשמשים בהן ולפי הגישות שבאמצעותן מונחל הידע לסטודנטים. הממצאים הראו כי קיימת שונות ברורה בתפיסת הסטודנטים את המאפיינים הסכולסטיים של קורסים, וזו משפיעה על תפיסתם את מאפייני תכנית ההכשרה ותרומתה להם. (שלומית אבדור)
-
לינק
הסולם למעורבות הורים המוצג בפרסום זה כולל ארבעה תת-סולמות למדידת התופעות האלה: 1. רמת ההזדהות של ההורים עם בית הספר כמושג כללי או מופשט ועם בית הספר המסוים, בו לומד ילדם. 2. רמת הערות של ההורים כלפי בית הספר כארגון, כלפי הפדגוגיה הבית ספרית וכלפי היחסים הבינאישיים בבית הספר. רמת המעורבות, סבילה או פעילה, של ההורים בפועל. 4. הפגנת אמון בהורה ובתלמיד מצד בית-הספר ( יצחק פרידמן, יעל פישר) .
שאלונים
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין