-
לינק
המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).
-
לינק
הבלוג משמש כמרחב אישי על מנת להביע עמדה ודעה סובייקטיבית. הוא דומה יותר לזיכרון העבודה הפעיל שלנו בו מעלים רעיונות ובודקים אותם מול עמיתים או קהל בתהליך של דיאלוג. הוויקי, מנגד, הוא מרחב שיתופי לגיבוש ידע בצורה אובייקטיבית יותר. סביבה זו מזכירה יותר את זיכרון ארוך הטווח שלנו בו אנו מאחסנים ושומרים את כל העובדות והתהליכים שכבר נוסו על ידנו ואשר אנו סבורים כי הם כבר הוכחו או גובשו. בבלוג יכולים סטודנטים או פרחי הוראה לעלות מחשבות או רעיונות ולבדוק אותם מול עמיתיהם. לעומת זאת, בוויקי ניתן לתעד באופן שיתופי תכנים שכבר יש הסכמה לגביהם והם מיועדים, למשל, גם לסטודנטים עתידיים שילמדו את אותו נושא.
-
תקציר
המאמר בוחן, בהשראתם החינוכית של לם ופרנקנשטיין, את תפיסת תהליך ההכשרה הנדרש לתפקיד של "המורה האפשרי" ומציע קווים מנחים להכשרה המועדפת כדי שניתן יהיה לממש את דמותו. הכשרת "המורה האפשרי" מבקשת לחזק את כוחות האישיות שלו, לפתח את שיקולי הדעת אצלו ולעודדו לחשיבה רפלקטיבית ומורכבת כיד להביא לידי מימוש את הפוטנציאל והכישורים המקצועיים שלו. (אורנה שץ-אופנהיימר)
-
לינק
Tom Haskins המלמד במכללה בקולרדו בארה"ב מסביר את החשיבות של כתיבת בלוגים כתהליך רפלקטיבי. התהליך של כתיבת בלוגים על ידי אנשים בכלל ועל ידי מורים בפרט הוא תהליך שבו אנו בעצם חושבים בקול רם, מציגים במרחב הציבור את מחשבותינו ואומרים את דעתנו. אנו מצביעים על התנסויות, מנסים להעביר על רגעים של השראה, אנו מגלים דברים וחושפים אותם וגם מעניקים לאחרים ידע או ניסיון חיים. לפני שהפך למורה במכללה היה הסקינס יועץ ארגוני בשוק הפרטי ועסק בייעוץ לחברות ותאגידים כמאמן (Mentor).
-
סיכום
חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)
-
סיכום
מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)
-
סיכום
בעשור האחרון מורי מורים התחילו לחקור באופן שיטתי תהליכים הקשורים למאמציהם לשפר את דרכי ההכשרה. מחקר-עצמי זה שנעשה ע"י מורי-מורים תרם תרומה גדולה להתפתחות המקצועית של המורים. אולם למורי מורים רבים חסרים משאבי זמן וידע לערוך מחקרים כאלה. לאור זאת כותבי המאמר ניסו להציע אסטרטגיות מחקר אחרות כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של מורי מורים. את שלושה המחקרים המוצגים במאמר ניתן לתאר כמחקר עם מורי מורים. לסיכום, ובהתבסס על רפלקציה על שלושה המחקרים, מוצגים חמישה מאפיינים של מחקר יעיל עם מורי מורים. (Luneberg, M., Willemse, M.)
-
סיכום
כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)
-
תקציר
המאמר משקף את הביקורת הגוברת למבנה הפדגוגי הקיים של מערכות הפורטפוליו הממוחשב שפותחו עד כה והמפותחים כיום. מחבר המאמר Attwell Graham מאנגליה מתאר את הסוגים השונים של פרויקטי הפורטפוליו הממוחשב שפותחו ואת מגבלותיהם וחסרונותיהם מבחינה פדגוגית. במרבית המקרים, הפורטפוליו הממוחשב משקף את מדיניות הערכת ההישגים הסטנדרטית של המוסד או המערכת ואינו מכוון בהכרח ללמידה מעמיקה יותר של הלומד יש לתכנן מחדש את הפורטפוליו הממוחשב באופן שיעמיק תהליכי למידה לא פורמאליים של הלומדים ויעודד תהליכים של למידה מאותגרת בעיות. המערכות הקיימות של פורטפוליו ממוחשב הן באופיין יותר טכניות ואינן מעודדות תהליכי חשיבה ורפלקציה עצמיים של הלומדים ויש לשפר את המודולים שלהם באופן שיאפשרו יצירת בסיס ידע אישי המבוסס על רפלקציה. מערכות הפורטפוליו הממוחשבות צריכות לעודד יותר עבודת צוות וגיבוש הידע במבנה של קהילות ידע הצוברת ידע וחולקות ידע בינם לבין עצמם.
-
לינק
כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)
-
לינק
המאמר בוחן מודלים תיאורטיים שונים הקשורים לפיתוח תחום הבלוגים כאתגר אינטלקטואלי ללומדים. המאמר טוען כי אין לראות בבלוגים כלים טכנולוגיים גרידא ללמידה והוראה אלא ככלים מצביים להתנסות פדגוגית לכל דבר. לכן, השימוש האפקטיבי ביותר בבלוגים צריך להיות לרוחב תכנית הלימודים ולא באופן מבודד ונפרד בשיעורי התקשוב בלבד. כתיבת הבלוגים על ידי לומדים וסטודנטים מאפשרת פיתוח רפלקטיבי אישי לצד מימוש יכולת הפצת מידע לעמיתים שהיא חשובה לכל לומד (Terry Mockler)
-
סיכום
המאמר מתמקד במודל של קיום קורסי התנסות פרופסיונלית לסטודנטים להוראה. מטרת המודל הייתה לסייע בפיתוח גישה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים, תוך בניית הידע הפרופסיונאלי שלהם בבתי הספר ובקמפוס. כדי להשיג זאת הקורסים תוכננו לבנייה של "קהיליית מעשה"(communities of practice). לאחר הערכה של הקורס באמצעות מעקב אחרי הסטודנטים, נבחנו ההישגים והאתגרים לקראת המשך פיתוח תחושה של קהילייה מקצועית. המודל של הקורס הוא התנסות בחטיבה עליונה הנתמכת על ידי מרכיב טיוטוריאלי במכללה. (Sim Cheryl)
-
סיכום
על מנת ליצור הבנייה טובה יותר של התנסויות פרחי ההוראה בשדה פותח בארה"ב כלי עזר תיעודי בשם The Teacher Work Sample -TWS. השימוש ב TWS מחייב את פרחי ההוראה לתכנן יחידת לימוד, להעריך אותה, לבצע רפלקציה ולהתאים את יחידת הלימוד בהתאם להעברה בכיתת הלימוד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באיזה מידה ניתן להכניס התאמות במכשיר ה-TWS כדי לשפר את התכנון והרפלקציה של פרחי ההוראה במיוחד לגבי השלכות ההוראה שלהם בכיתה על למידת התלמידים. בגרסה המשופרת, הידועה בשם TWS-A, תהליך ההערכה העצמי ממוקד וספציפי יותר מבחינת השלכות הלמידה והוא מחייב את פרחי ההוראה לתאר ולנתח יותר לעומק את ההשלכות של מערך השיעור שלהם על התלמידים (Henning , John E)
-
סיכום
המאמר מתאר פרויקט של הכשרת חונכים לעבודה עם מורים מתחילים (באוניברסיטת לסטר באנגליה). במוקד הפרויקט עמדה השאלה מה עושים החונכים בשיחותיהם עם המורים המתחילים. המטרה הייתה לפתח לעודד דיאלוג אפקטיבי ומגוון של אסטרטגיות להעלאת מודעות וכישורים של חונכים במיוחד ביחס לפיתוח רפלקציה ביקורתית על ההוראה הן של החונך והן של המורה המתחיל ( Harrison, J, Lawson, T., & Wortley, A).
-
לינק
אחת הבעיות העיקריות של סטודנטים המשתתפים בדיונים אסינכרונים בקורסים מתוקשבים הוא חוסר מיקוד והעדר רפלקציה על ההודעות שהם מעלים לפורום המתוקשב. על מנת לסייע לסטודנטים להיות יותר ממוקדים ומעמיקים בדיונים האסינכרוניים פותחה ב- University of Massachusetts Lowell מערכת עזר אקטיבית בשם Pause and Post שנועדה להתריע ולכוון את הסטודנטים לחשוב ולבצע רפלקציה לפני שהם מעלים הודעות לפורום. השליטה וההכוונה הגראפית היא בידי מנחי ומרצי הקורס המקוון.
-
סיכום
רפלקציה היא מושג בסיסי בהכשרת מורים. תהליך הרפלקציה מתואר לעיתים קרובות במונחים של דגם מעגלי. במאמר זה, המחברים מסבירים כיצד ניתן להשתמש בדגם כזה לתמיכה ברפלקציה של המתכשרים להוראה על מצבים פרקטיים בבית הספר, ועל התנהגויותיהם, המיומנויות והאמונות שלהם. הכותבים מציעים צורה אחרת של רפלקציה על ידם "core reflection". המיקוד ברפלקציה זו עולה בקנה אחד עם הדגש הקיים כיום בפסיכולוגיה החיובית על התייחסות לחוזקות של אנשים יותר מאשר לחולשותיהם. (Korthagen , F., Vasalos, A)
-
לינק
המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).
-
סיכום
מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)
-
תקציר
מטרת המחקר להגביר את האינטראקציות ורמת החשיבה הרפלקטיבית בקורס "יסודות החינוך" שנערך באוניברסיטת Texas Pan-American. פותח מודל השילב את שיטות ההוראה בלמידה מרחוק והכתה המסורתית, ועוצב ממשק מקוון שנעשה בו שימוש בתדירות גבוהה מעבר לשעות הלימוד בכתה. כמו כן פותחו מנגנונים להערכה עצמית כגון מבחני ידע מקוונים. המודל המשולב הרחיב את ההזדמנויות להשתתפות וחשיבה רפלקטיבית. (Martha Jeanne Yanes)
-
תקציר
רפלקציה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין