-
לינק
מבין המאמרים שהתפרסמו בעשור האחרון בנושאי חינוך מתוקשב והוראה מתוקשבת בולט בעומקו וברפלקטיביות שלו מאמרו של אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET וחבר הנהלת מטח, באסופת המאמרים שערך פרופסור יורם הרפז בהוצאת מכון מופ"ת, 2016. לאור חשיבותו של המאמר למערכת החינוך סיכם עמי סלנט את עיקרי הדברים בבלוג שלו (עמי סלנט).
-
לינק
ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).
-
לינק
הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית ליצירת מסלולים מקוונים ותצוגות מקוונות ( תוצרת כחול-לבן) הולכת ומשתכללת מיום ליום ולאחרונה החלו מורים גם להטמיע אותו בבתי ספר ובקבוצות לימוד . Roojoom הינה מערכת ישראלית, המאפשרת ליצרני תוכן מכל סוג (כולל מרצים וסטודנטים) לייצר "מסלול" תוכן מודולרי המורכב מ"תחנות" תוכן המסודרות בצורה היררכית לפי נושא, כשכל תחנה היא למעשה קישור לאתר / לעמוד תוכן (עמי סלנט).
-
סיכום
מאמר זה דן בהערות של נשיא אגודת האוניברסיטאות האמריקאיות הממעיטות בערכו של תחום הלימוד מרחוק על כל היבטיו, אשר בודאי משפיעות על קבלת ההחלטות של חברי המועצה העולמית העליונה GLC שחברים בה, נשיאי אוניברסיטאות, נציגי תאגידים וחברות של ספקי תמיכה מסיבית לפתיחת וניהול קורסים מקוונים. למסקנות שלהם יש השפעה על גישת והתייחסות הציבור להתנסות הלימודית החדשה הזאת (Jon Baggaley).
-
תקציר
מאמר זה מנתח דוגמאות ספציפיות של השתתפות מאסיבית שנבעה מהתרבות הדיגיטלית והלמידה המקוונת באמצעות קורס MOOC מאוניברסיטת אדינבורו בשותפות עם קורסרה (Coursera). המאמר משתמש בתוכן שנוצר על ידי הסטודנטים, בסטטיסטיקות של המשתמשים, ובנתוני סקר כדי לבחון את ההשלכות ואת ההתנסויות של השתתפות בפעילות חינוכית הכוללת עשרות אלפים של משתתפים (Jeremy Knox , 2014).
-
לינק
באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש. כותב המורה אביב צמח : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)." החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.
-
לינק
אם דארווין היה חי היום, הוא היה כותב בלוג", אומר פרופ' דייוויד ויינברגר, מנהל מרכז ברקמן לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. ויינברגר נזקק לאבי תורת האבולוציה בהרצאתו בכנס "מעצבים את העתיד – ספר הלימוד בעולם דיגיטלי" שהתקיים בישראל בחודש שעבר בחסות מט"ח. הוא פרש שם את תחזיתו העגומה לספר המודפס, אבל האופטימית לידע בעידן המחובר של האינטרנט. למרות הנטייה שלנו, הדינוזאורים של הנייר, לתחום את הידע במסגרות קשיחות – העולם פשוט לא בנוי ככה, מסביר ויינברגר. העולם המרושת משמש ייצוג הרבה יותר טוב לאופי האמיתי של הידע, והוא גם מקל על השגתו. "רק תחשוב מה היית צריך לעשות פעם כדי לבדוק מראה מקום בספר", הוא מזכיר. הרשת, הוא אומר, יוצרת הפרעה "במסורות שבנינו סביב הנוכחות האנושית הבלתי נמנעת סביב הגיאוגרפי. הן מופרעות על ידי מערך הקשרים המבוסס על תחומי עניין. אבל אנחנו רק 15 שנה בתוך העניין הזה ועדיין לא הצלחנו לפענח לאן זה הולך"
-
לינק
כאשר היקף כלי התוכן והכלים המידענים מכפיל את עצמו כל הזמן, נוצר צורך בכלי עזר מועילים היכולים להקל עלינו "הטובעים באוקיאנוס המידע". האוסף הממוין של קישורים בחינוך (מידענות בחינוך) שבנתה המידענית ועורכת התוכן רפאלה בלס מרשת עמל , הנו היעיל ביותר מסוגו בארץ. רפאלה בנתה את השימושון החינוכי-מידעני של הקישורים לפני כמה שנים וממשיכה לעדכן ולתחזק אות. השימושון פורס יריעה שיטתית של כתובות אינטרנט ואתרים מועילים בחינוך. החלוקה של השימושון היא לקטגוריות הבאות: שרתי חינוך , ספריות ומאגרי מידע , אנציקלופדיות ומילונים , לימודים, רשתות וכלים לאנשי חינוך.
-
לינק
מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.
-
לינק
קישורן הוא מאגר נגיש ומקצועי של קישורים לחומרי למידה ברשת האינטרנט. המאגר פותח כדי לאפשר למורים גישה נוחה ושימושית לחומרי למידה, הנמצאים באינטרנט הסמוי. קישורן מציע מאגר פריטים ממוין, וממשק קל ונוח למשתמשים. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל. המורים המשתמשים יגלו, שהגדרה מדויקת תשלוף עבורם פריטים מדויקים מן המאגר. כך למשל, מי שיחפש חומר הקשור למושג "חג שבועות" ימצא בקישורן 32 קישורים לחומרי למידה שונים, מהם 21 מיועדים לבית הספר היסודי, תשעה דפי עבודה, וכל השאר חידונים, דפי צביעה ומשימה אינטראקטיבית. חומרי הלמידה, שפותחו על ידי גופים שונים ועל ידי מורים אותרו על ידי מידענים מקצועיים בנבכי האינטרנט. קישורן עלה לאוויר בסוף מרץ 2006 (דפנה שטרן)
-
לינק
בסוף שנות ה80 פיתח פרופסור רנד ספירו (Spiro, 1988) תפיסה חדשנית של הבניית ידע חינוכי הידועה כיום בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY). ספירו, אשר חקר קבוצות של סטודנטים ותלמידים במשך שנים, מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה מקושר של היפרטקסט (HYPERMEDIA) בניגוד למדיה ליניארית תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים. (עמי סלנט)
-
לינק
נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)
-
תקציר
קישוריות
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין