קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם, למטרת שיפור מקצועי. מודל הלמידה בקהילה מקצועית לומדת מבוסס על שיח ועל חקר של עמיתים סביב סוגיה או אתגר שנבחרו על ידם, באמצעות כלים מובנים המבטיחים את איכות ושיטתיות הלמידה. לא כל קבוצת למידה או עניין מקצועית היא קהילה מקצועית לומדת. בשונה מחלק מהמודלים של פיתוח מקצועי, בקהילות מקצועיות לומדות מושם דגש במיוחד על השתתפות ומעורבות גבוהה של חברי הקהילה ועל הפן היישומי. בניגוד לתהליכי למידה מסורתיים, הידע בקהילה הוא תוצר של חקר ועיבוד משותף של ההתנסות המקצועית, למטרת שינוי של פרקטיקות העבודה.

תיאוריות ניהול עדכניות תומכות בלמידה ארגונית-מוסדית, המתבצעת במקרה של מורים במהלך חייהם המקצועיים. מאמר זה מציג את המושג קהילות לומדות, וסוקר את התיאוריה החברתית-תרבותית (תיאוריית הפעילות), את החוקרים המובילים בתחום הקהילות הלומדות. זאת, תוך התמקדות בחוקרים עכשיוויים, המשתמשים בתיאוריה החברתית-תרבותית כדי לבחון קהילות לומדות של מורי מורים המקיימות מפגשים פנים אל פנים או מפגשים וירטואליים.

פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

בסביבות המשתנות והתזזיתיות של ימינו תהליך של שיתופיות מוכוונת-מטרה מהווה תשובה אחת לקשיים הגדלים והולכים בניסיונות לשיפור בית הספר (Jappinen, 2012a, 2012b, Jappinen & Ciussi, 2015; Jappinen & Maunonen-Eskelinen, 2012). תהליך זה מכונה ע"י הכותבים "colaborativeness". בתהליך זה בתי ספר יעילים מתרגמים חזון ומטרות לתוכניות הוראה ולפעילויות ממשיות. מדובר במאמצים מקצועיים, שיטתיים ומשותפים, ברעיונות ובפעילויות של קהיליות למידה מקצועיות וביצירת סינרגיה בין התרומות של כולם (Surowiecki, 2004). אף שקיימת הסכמה רחבה ששיתופיות היא קריטית לשיפור בית הספר (Donmoyer, et al., 2012, Sebastian & Allensworth, 2012), מרכיבי הליבה של שיתופיות זו עדיין אינם ברורים. מוקד המאמר הוא במרכיבים אלה (Jappinen, A.K., Leclerc, M., & Tubin, D).

בסקירה זו נדונות ההצדקות התאורטיות הנוגעות לקיומו של פיתוח מקצועי של מורים בסביבת בית הספר ובאמצעות מורים מובילים. הסקירה פותחת בתיאור ביקורות המושמעות בספרות כנגד פיתוח מקצועי "מסורתי" של מורים ודיון בהן. בחלק השני של הסקירה מוצגים הטיעונים המצביעים על האופן שבו פיתוח מקצועי של מורים באמצעות מורים מובילים נותן מענה לביקורות אלה ועל יתרונותיה של שיטה זו. החלק השלישי של הסקירה עניינו האתגרים העומדים לפתחה של מתודה זו של פיתוח מקצועי, ובמיוחד המחלוקות הקיימות בספרות. בתוך כך נטען כי אף שקיימת הסכמה בנוגע ליתרונותיה של שיטת הפיתוח המקצועי באמצעות מורים מובילים לעומת השיטה המסורתית, טרם התגבשה תמימות דעים בדבר יכולתה של שיטה זו להביא ללמידה משמעותית, אפקטיבית ומתבקשת של מורים (דניאל שפרלינג).

סקירה זו עניינה קהילות למידה מקצועית למורים במדינות שונות בעולם וכן בתחומי ידע שונים ומגוונים. מטרת הסקירה היא להציג מודלים שונים של קהילות למידה מקצועית למורים המוטמעים במקומות שונים בעולם, ונכללות בה מדינות בעלות תרבויות שונות וכן קהילות העוסקות במקצועות לימוד שונים ומגוונים. בסקירה מתוארים הרקע להופעת קהילות אלו, הגדרת המונח "קהילה מקצועית למורים", מאפייני המודלים והדגשים הייחודיים בכל אחד מהם. בהמשך הסקירה מוצגים המודלים בטבלה השוואתית, בשמונה פרמטרים, ומהם ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם בדגשים, במטרות השיח הפדגוגי ותהליך הלמידה ובתוכניהם, וכן על דרכי הפעולה של כל קהילה וההקשר המוסדי והגיאוגרפי שבו היא פועלת. הסקירה מסתיימת בפרק נרחב הכולל המלצות מעשיות לבניית קהילה מקצועית למורים וניהולה ביעילות ובאפקטיביות, בהסתמך על מחקרים שבחנו מודלים של קהילות למידה (יערית בוקק-כהן).

שניים עשר מורים בחטיבת הביניים במתמטיקה ובמדעים התבקשו ללמד נושא לבחירתם במהלך שיעור שהוקלט בווידיאו. המחברים היו מסוגלים לנתח עשרה מהמקרים ומצאו שכולם היו דומים במובן אחד: המושגים והעקרונות הוצגו כל אחד בנפרד, וכל אחד לווה בדוגמאות של המושג או העיקרון הנידון, ככל הנראה כדי להדגיש את המשמעות הבסיסית שלו. לאחר חקר ופיתוח של שלושת מערכי השיעור להוראה המותאמים, המורים התבקשו ללמד פעם נוספת את אותו הנושא אשר לימדו בשיעורים שהוקלטו לפני החקר והפיתוח של מערכי השיעור להוראה. השיעורים החדשים הוקלטו גם הם והניתוח הראה שהיה דבר אחד משותף לכל המקרים: כל עשרת המורים עסקו במושגים ובעקרונות הרלוונטיים ביחס זה לזה (כלומר, בעת ובעונה אחת) ולא אחד בכל פעם. על ידי כך הובלטו ההבדלים ביניהם, והתלמידים יכלו להבין את המשמעות שלהם (Kullberg, Angelika; Runesson, Ulla; Marton, Ference; Vikstrom, Anna; Nilsson, Pernilla; Martensson, Pernilla; Haggstrom, Johan, 2016).

יוזמה חדשנית של משרד החינוך שמטרתה לפתח מנהיגות מורים בבתי ספר החלה לפעול השנה. ד"ר ניר מיכאלי, ממוביליה: "המטרה הסופית או הכוללת של היוזמה הזאת היא לחולל שינוי בתרבות הפרופסיונלית של אנשי ההוראה בישראל" (אריה דיין).

מאמר זה בוחן את המידה שבה רשתות משולבות של מורים, שהן המאפיין של קהילות למידה מקצועיות בסין, ממלא תפקיד בהפצה של חדשנות פדגוגית. הנתונים נאספו תוך שימוש בסקר שנערך בקרב מספר גדול של מורים ומנהלים. למרות עמדות פסימיות של מורים לגבי האפשרות שהרפורמה תתבצע בהצלחה לנוכח מערכת הבחינות, רעיונות חדשניים לגבי פדגוגיה מופצים בהצלחה במערכת החינוך (Sargent, Tanja Carmel, 2015).

השאיפה לקדם למידה משמעותית היא בליבת העיסוק של אנשי חינוך. יחד עם זאת מערכת החינוך בחרה להציבה במוקד השיח המקצועי מתוך שאיפה לייצר לתלמידיה חווית למידה חיובית ואיכותית; לקדם מצוינות, יצירתיות, ביקורתיות ומעורבות אזרחית; לפתח בקרב התלמידיםבסיס ידע ומיומנויות הנדרשים במאה ה-21 ומאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי, ולמדינת ישראל להמשיך ולהיות גורם מוביל בעולם בחדשנות וביזמות. נושא הלמידה המשמעותית מקיף היבטים רבים, כמו הלומד והתפתחותו, המורה ומקצועיותו, תכנית הלימודים, הערכה, מרחבי למידה, גישות ודרכי הוראה למידה. האוגדן "מסלולים ללמידה משמעותית" נועד לסייע לאנשי החינוך במימוש השאיפה לקדם למידה משמעותית (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

מחקר איכותני זה בחן בית ספר יסודי כפרי בצפון קרולינה שיישם 'הליכות למידה' של מורים (teacher learning walks) כשיטה להתפתחות מקצועית. המורים עקבו אחר פרוטוקול לגבי צפייה באופן שיתופי בכיתות של עמיתיהם וערכו רפלקציה לגבי הוראה ולמידה. מהממצאים עולה כי מורים אינדיבידואלים חשו פחות בידוד מקצועי לאחר מספר חודשים של שימוש בתהליך 'הליכות הלמידה' (Allen, Ann Sundstrom; Topolka-Jorissen, Kathleen, 2014).

טכנולוגיה היא חלק מכריע ממה שקורה בכיתה, ותמיד כשיוצאת חומרה או תוכנה חדשה, מחנכים חושבים, "כיצד נוכל להשתמש בזה בכיתה?". למרות שצריכות להיות לנו דרכים ואפשרויות שונות כדי להגיע לכל התלמידים, לעיתים קרובות מדי אנו מתחילים לחשוב על ה"חומר" במקום על מה שהתלמידים שלנו צריכים. כדי ללמוד להיות "ממוקדים בתלמיד", על השאלות שלנו להיות ממוקדות לעיתים קרובות בהתנסות של התלמיד בכיתה (George Couros).