מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).

דוגמא למערכת מתוקשבת שמבוססת על YouTube ומאפשרת להבנות שאלות בתוך המערכת. "חמצן" , פותח על ידי נטלי אורבך ועידן בן ארי , במסגרת פרויקט גמר, 2012, בהנחיית פרופ' מיקי רונן ומר דן כהן-וקס.

יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

סקירה מועילה לגבי היערכות ללמידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט. כמה המלצות ותובנות למורים הנדרשים ללמד בסביבה מתוקשבת המחייבת גישות אלטרנטיביות להוראה וליצירת אקלים כיתה מתאים .(Sylvia Guinan , תרגום, עריכה ותוספות מינוריות: אפרת מעטוף, אוגוסט 2013 ).

פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).

כלים קטנים גדולים הינו מאגר המיועד לאנשי חינוך המעוניינים לגוון את הלימודים בכיתה. המאגר כולל מידע ומדריכים על מאות כלים דיגיטליים המתאימים לשילוב בתהליכי הוראה-למידה. המטרה היא שכל מורה יוכל למצוא לפחות כלי דיגיטלי אחד אליו הוא מתחבר והמשרת את צרכיו הפדגוגיים. המאגר הוקם בחודש מרץ 2013 על ידי אפרת מעטוף, חברת 'צוות מוביל פדגוגיה דיגיטלית' באגף א' של המזכירות הפדגוגית ומורה לפסיכולוגיה ולאזרחות בבית החינוך "גאון הירדן דרכא".

יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

חקר מקרה זה חוקר את השימוש בבלוגים מקוונים ככלי להוראה. בלוג שיתופי יושם בכיתות מקבילות בתהליכים קבוצתיים בארה"ב ובגרמניה.המטרה הייתה לחבר סטודנטים בין אמריקניים וגרמניים לתואר שני בכך שנסייע להם לדבר על תקשורת קבוצתית ועל התנהגויות בפגישה.ניתוח איכותני בחן את השימוש בבלוג ככלי להוראה וללמידה. התוצאות הראו שהסטודנטים יצרו יותר אינטראקציות בבלוג ממה שדרש המנחה.הסטודנטים העריכו את הכתיבה בבלוג כחוויית למידה חדשה (Meinecke, Annika L; Smith, Kim K ; Lehmann-Willenbrock, Nale , 2013).

מאמר זה דן במנהלי בתי ספר המשתמשים ברשתות של המורים כדי ליישם חדשנות. במאמר הוזכרו מספר מאפיינים של אסטרטגיות תקשורת מוצלחות בין מורים לבין מנהלים, כגון: מינוף יחסי עבודה קיימים, התפקיד של עמדות מנהיגות פורמליות, וההבדלים בין ייעוץ למומחיות (Farley-Ripple, E. N., & Buttram, J. L. , 2013).

מכון מופ"ת השיק בימים אלו ( יולי 2013 ) אתר הדרכה שיטתי למערכת MOODLE. רותי סלומון ושרית כהן ממרכז התקשורת והתקשוב של מכון מופ"ת הצליחו לארגן בצורה שיטתית ומועילה סדרת תדריכים המותאמת ל Moodle 2.4 בפורמט אינטרנטי ועם אפשרות להורדת קובץ PDF והדפסה. אתר ההדרכה מבוסס על מאגר תבניתי יעיל מסוג וורדפרס הכולל את כל הרכיבים לאיתור קבצי ההדרכה עפ"י קטגוריות ונושאים . ניתן להיעזר בהם בהם בעת בניית קורסים / סביבות למידה מתוקשבות ופעילותכם ב Moodle..

אנשי חינוך ומומחי תקשוב בחינוך בארה"ב ממשיכים לשבח את היישום המשודרג החדש Wikispaces Classroom, המהווה פלטפורמה מתוקשבת יעילה ומאתגרת ללמידה מקוונת בבתי ספר ובכיתות לימוד. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom לייצור תנאים ללמידה מתוקשבת גמישה, שיתופית ומאתגרת. כפלטפורמה מתוקשבת מצליחה Wikispaces Classroom ליצור מרחב למידה מאתגר ללומדים ללמידה מבוססת פרויקטים . תוכנת Wikispaces Classroom מאפשרת למורים גמישות רבה בתכנון המטלות המקוונות לתלמידים וביצירת מרחבי הלמידה באינטרנט ( Susan Oxnevad) .

סקירה מועילה שכתבה רותי סלומון , מומחית ליישומי MOODLE , לטובת המורים שירצו לפתח סביבות למידה "פעילה" המזמנים שיתוף ואינטראקציה . פירוט של מגוון כלי Moodle אשר יסייעו לכם להגשים את חזונכם!. בין הכלים המתוקשבים המוצעים : בלוג שיתופי , בסיס נתונים, ויקי שיתופי , גלריית תמונות ועוד . ( רותי סלומון) .

מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

הקריאה בעיתון המתוקשב של בית הספר שפרירים ב', אי שם במרכז הארץ, אינה מסגירה את הדרך הארוכה שעשו תלמידי בית הספר הזה לחינוך מיוחד כדי להוציא אותו לאור האינטרנט. בתחילת הדרך האתגר נראה כמעט בלתי אפשרי, שכן הוא דרש מילדים מכיתות ז' עד י"ב הסובלים משלל קשיי למידה לשתף פעולה, לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות. באופן מפתיע, אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לתהליך הזה היתה לא אחרת מהרשת החברתית פייסבוק. גם אם הרשתות החברתיות הפופולריות לא נועדו לשרת צרכים של הוראה או למידה, מחקרים מגלים כי יותר ויותר מורים משלבים אותן בתהליך הלימודי ( רווית שרף).

אחת המגמות המסתמנות בחינוך המתוקשב בארה"ב ובמדינות אירופה ואוסטרליה היא ירידה בצריכת מידע מהרשת החברתית פייסבוק מצד אחד והתגברות השימוש במשאבי מידע מתוך הרשת החברתית פינטרסט. ניתוח מגמות אלו מצביע על כך כי מורים ומחנכים (במיוחד מורים לאנגלית ולמדעי החברה) מעדיפים לעשות שימוש בלוחות השראה של הרשת החברתית פינטרסט.

מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

בכיתה של מורה והמחנכת Shannon Miller בארה"ב יש לכל תלמידי כיתה ב' מחשב נייד. כל תלמיד מפעיל בלוג משלו המשמש אותו ואת המורה כסביבה פעילה לניהול פורטפוליו דיגיטאלי . המורה Shannon משתפת אותנו בשיקולים שלה ליצירת סביבת למידה מתוקשבת זו ובדרכי ההערכה שפיתחה למעקב אחר התקדמות התלמידים. המורה Shannon Miller העדיפה לנקוט בגישת ההערכה המעצבת לצורך מעקב ההתקדמות של התלמידים בלמידה עם מחשב נייד. לא מדובר במדידה מדויקת , אלא במעקב רציף של המורה אחר תהליכי העבודה והעיבוד של התלמידים (Shannon Miller).