קורסים מקוונים פתוחים הופכים לרווחים יותר ברמה המקומית ולמטרות פיתוח מקצועי. תכנון והפקת יחידת הוראה מתאימה בשילוב כלים מקוונים יכול לקדם אינטראקציית לומד בסביבות מקוונות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את אינטראקציית הלומדים ואת התפיסות שלהם לגבי נוכחות הוראה, נוכחות חברתית ונוכחות קוגניטיבית בקורס מקוון פתוח המוצע עבור פיתוח מקצועי בשלוש אוניברסיטאות שבדיות, תוך שימוש במסגרת קהילת החקר. הקורס היה פתוח לכולם וללא תשלום, ומשך משתתפים מכל העולם. כדי להבין את האינטראקציות המקוונות של הקורס, שלוש נוכחויות של קהילת חקר הותאמו לשלושה סוגים של אינטראקציה (Mohsen Saadatmand, Lars Uhlin, Maria Hedberg, Maria Kvarnstrom , 2017).

טכנולוגיות דיגיטליות מציעות הזדמנויות יוצאות מן הכלל לפיתוח סביבות למידה מקוונות אישיות וגמישות המסוגלות לספק שירותים באיכות גבוהה. ההצלחה של סביבות למידה מקוונות אלה מקושרת ליכולתן לעורר חוויות סובייקטיביות של נוכחות, שדרכן לומדים מקוונים מרגישים שהם "ממוקמים" באופן אינדיבידואלי בתוך סביבה חינוכית בעלת אופי אנושי, אמיתית. המחברים בנו מודל משולב שממקם תהליכים קוגניטיביים (השליטה הנתפסת של לומד מקוון, תשומת לב ממוקדת, דמיון מנטלי) ורגש בליבה של תצורת הנוכחות, ומתייחס לתפקיד המתווך של מגדר (Rodriguez-Ardura, Inma; Meseguer-Artola, Antoni, 2016).

מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

מחקר זה השתמש הן במדידות כמותיות סטנדרטיות והן בשיטות סילום איכותניות מבוססות כדי לזהות את עמדות הסטודנטים כלפי מאפייני בניית יחסי-קרבה של מנחים ואת ההעדפות שלהם לגבי הפרקטיקות לבניית יחסי-קרבה של המנחים בסביבות למידה מקוונות. הממצאים הצביעו על העדפה חזקה למאפיינים ופרקטיקות מבוססי-מנחה על פני מאפיינים ופרקטיקות מבוססי-פדגוגיה(Wright, Robert; Jones, Greg; D'Alba, Adriana, 2015).

מחקר זה בחן שיתוף פעולה בשש קבוצות של הערכת עמיתים בתוך ועידה א-סינכרונית במחשב. התוצאות מציינות שלא התרחש שיתוף פעולה באופן אוטומטי בוועידה שהתקיימה באופן א-סינכרוני במחשב. שיתוף פעולה דורש השתתפות משום ששיתוף פעולה לא התרחש בשתי קבוצות שבהן הייתה השתתפות נמוכה של הסטודנטים; אולם, ההשתתפות לא מובילה לשיתוף פעולה, כפי שהוכח באמצעות הפוסטים שהעלו הסטודנטים ושלא זכו לתגובות מצד חבריהם. שיתוף פעולה דורש אינטראקציה אבל אינו מסתכם באינטראקציה, דבר שהוכח על ידי רמות שונות של שיתוף פעולה על פני דפוסים אינטראקציוניים שונים. הנוכחות החברתית מסייעת להבין את שיתוף הפעולה באמצעות ביסוס של קהילת למידה חמה וקולגיאלית כדי לעודד אינטראקציה והשתתפות (Huahui Zhao; Sullivan, Kirk P. H.; Mellenius, Ingmarie, 2014)

מחקר זה התמקד במתן משוב בלמידה מקוונת ובמשוב המומשג כתהליך של אינטראקציה חברתית. למידה מקוונת נשענת על אינטראקציה חברתית, המושפעת מרגשות של נוכחות חברתית. על כן, המחברים חקרו את מתן המשוב המקוון הנתפס והמתקבל, ואת הלכידות ביניהם. בנוסף, המחברים חקרו את ההשפעה של הנוכחות החברתית על תהליכי מתן המשוב (Marieke Thurlings, Marjan Vermeulen, Theo Bastiaens, Sjef Stijnen, 2014).

במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).

ככל שנושא שילוב רשתות חברתיות בלמידה מתוקשבת הופך להיות רלבנטי ואקטואלי במכללות ובאוניברסיטאות , כך נדרשים תבחינים מחקריים ברורים יותר לגבי מרכיבי הנוכחות החברתית וביטוייה השונים בלמידה המתוקשבת. המחקר הנוכחי, שהיה אחד המשמעותיים ביותר בכינוס הבינלאומי ללמידה מתוקשבת בקנדה ב2009, מנסה לענות על סוגיה זו. במחקר מוצגים כמה כלי מחקר תקפים לביסוס מדידת הנוכחות החברתית של לומדים בלמידה מתוקשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי נוכחות חברתית בלמידה מתוקשבת מורכבת מ-4 מדדים: קשב הדדי, תמיכה הדדית, קשר נמשך , תחושת שייכות לקהילת הלומדים ותקשורת פתוחה ביניהם. במחקר מוצגת ההתפלגות של תכונות חברתיות אלו והדרך למדידתם והערכתם בלמידה מתוקשבת (JungJoo Kim ).