בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

מאמר זה מציג מחקר שנערך במספר תוכניות להכשרת מורים בארה"ב שמברר את הקשר והתרומה שיש להתנסויות של מתכשרים להוראה לחוללות עצמית שלהם. המאמר מציע הסברים לקשר ותרומה אלה ואת ייחודיותם של ממצאים אלה לאור מחקרים אחרים שנעשו בתחום. במאמר ישנן מספר המלצות הנוגעות למרכיבי התוכניות להכשרת מורים כדי לתרום באופן משמעותי לחוללות העצמית של המורים ולאפשר להם לחוות באופן מוצלח אתגרים והתמודדויות הקשורים עם מקצוע ההוראה.

חונכות במהלך התנסות מעשית נחשבת להיבט חשוב בהכשרת מורים ומורים חונכים נתפסים כבעלי השפעה משמעותית על התפתחותם. מאתגר במיוחד הוא הצירוף של חונך ומורה כיתה (Jaspers et al.,2014). מצב אופייני ומאתגר מתרחש כשחונכים מזהים בשגיאה או בהפרעה במהלך שיעור הזדמנות לשמירה על תלמידיהם, ללמידה מטעויות ומשגיאות ולשיפור מקצועי של המתכשרים.

מאמר זה מתמקד בסטודנטים להוראה באוסטרליה, שהתקבלו לתוכנית להכשרת מורים עם ציונים במבחן קבלה ארצי, הנמוכים מהמקובל בתוכניות כאלה. המאמר מתאר את סיפורי החיים שלהם, השופכים אור על תכונות האופי הנחוצות להוראה אפקטיבית וללמידה בבתי ספר. הטענה המובאת במאמר כי שימוש יחיד במבחני קבלה ארציים ובמבחן ידע שפתי וכמותי של מתכשרים להוראה המהווים הסללה של המועמדים לעיסוק בהוראה הם אמצעים שלא מצליחים לעמוד על המורכבות הטמונה במקצוע ההוראה ובהוראה איכותית.

המאמר הנוכחי מבקש לבחון את השפעתה של תוכנית להכשרה ראשונית של מורים. המאמר מאמץ גישה של תיאוריית המורכבות, שרואה בהכשרת מורים מערכת מורכבת ולא תהליך. מערכת זו בנויה ממקבץ אינטראקציות סימולטניות ברמות מגוונות, שבה המתכשרים להוראה לוקחים חלק לתקופה מסוימת. המחקר המתואר במאמר מתייחס לתוכנית להכשרת מורים באוניברסיטה מבוססת-מחקר בניו-זילנד, ששמה דגש על הכנת מורים לסביבה מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית, בין היתר באמצעות תוכנית פרקטיקום מגוונת. המחקר בוחן את עמדתם של מועמדים להוראה, של מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, של מרצים להכשרת מורים ושל אנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים בנוגע לשאלה הבאה: מה מבין כלל הגורמים האפשריים משפיע על למידת הוראה לכל בתוכניות להכשרת מורים?

ההתנסות המעשית של המתכשר להוראה מתקיימת בגני הילדים ובבתי הספר בליווי המוסדות האקדמיים המכשירים כדי שהמורה החדש ישתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך. תכנית "אקדמיה-כיתה" מעמיקה את הקשר בין האקדמיה לשדה, כחלק מהתכנית הלאומית לקידום הכשרה והוראה משמעותית בכל רמות החינוך. בבתי הספר שבהם מתנסים סטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה-כיתה" קיים פוטנציאל להוראה בצמד של מורה מכשיר וסטודנט מתכשר להוראה. מטרתו של נייר עמדה זה היא לאפיין את הפדגוגיה והפרקטיקה של הוראה בצמד מתוך רצון לסייע למורים המכשירים ולסטודנטים ביישום ההוראה המשותפת בכיתה. במטרה לכסות את כל האפשרויות שיש בהוראה בצמד, צוות החשיבה פיתח מודל אחד המורכב משלושה חלקים: הוראה טורית, הוראה מקבילה והוראה דיאדית.

תכניות רבות להכשרת מורים מנסות לחולל שינוי בתפיסות הלמידה של המורים, אך אינן משיגות את יעדיהן, ומורים מתקשים לזמן דרכי למידה עמוקות-אקטיביות. בעיית הלמידה אף מחריפה במערך לימודי היהדות שהלמידה בהם דרך חיקוי ושינון מגבירה את הניכור של התלמידים ממקורות תרבותם היהודית. תרומתו וייחודו של מחקר זה, אשר עקב אחר קבוצה של סטודנטים-מורים המשתייכים לתכנית להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת מקצועות היהדות ומלמדים בבתי ספר ממלכתיים, הוא בכך שבחן את תפיסות הלמידה של כל אחד ואחת מן הנחקרים בשני תחומי למידה: תוכני היהדות ונורמות התנהגות (גילת כץ).

מאמר זה בוחן את היישום של פלטפורמה מסוג ויקי (wiki) לצורך תכנון שיעור עבור מתכשרים להוראה בקורס לשיטות הוראה כללי לתואר ראשון, בתכנית להכשרת המורים באוניברסיטה במערב התיכון של ארה"ב. המחקר משתמש בתוצאות של שני מערכים נפרדים של ניתוח הכוללים 159 משתתפים. מתכשרים להוראה בקורס זה נדרשו לפרסם את חמשת מערכי השיעור הראשונים של יחידות ההוראה שלהם לאתר הוויקי של הקורס. כל מתכשר להוראה נדרש לנתח מספר מערכי שיעור של חבריו לכיתה ולספק משוב קונסטרוקטיבי אשר מחברי השיעור יוכלו לשלב בשיפור יחידות ההוראה שלהם (Salajan, Florin D.; Nyachwaya, James M.; Hoffman, Jeanette G.; Hill, Brent D., 2016).

התנסות מעשית נחשבת לחלק חיוני של הכשרת מורים ומבטאת אוריינטציה מקצועית של תוכנית ההכשרה. בדרך כלל, חרף השונות הקיימת בין מאפייני ההתנסות המעשית בתוכניות הכשרה שונות, לרוב מדובר בעבודה של חונך אחד עם מתכשר אחד. בתי-ספר מגלים עניין גובר והולך ביצירת תרבות של שיתוף (למשל, קהיליות למידה ממוקדות תחום דעת, הוראה בשיתוף עם מורה לחינוך מיוחד, ביקורים הדדיים בכיתות) – כדי להקטין למינימום את הלם המציאות שמורים מתחילים חווים לעתים קרובות. יותר מכך, מורי-מורים עומדים לא אחת בפני קושי למצוא מקומות לשיבוץ מתכשרים בהתנסות מעשית איכות ודגם של הוראה בשיתוף יכול להוות פתרון לכך.

במדינות שונות קיימות תוכניות הכשרה העוסקות בחינוך סביבתי וכוללות הקניית ידע תוכן סביבתי ופרקטיקות מבוססות-מקום, אולם מיזמים המערבים את המתכשרים בפעולה ביקורתית עדיין מוגבלים למדי. "אזרחות סביבתית" במחקר זה מוגדרת כהנעה, ביטחון עצמי ומודעות לערכים אישיים, חכמת מעשה ויכולת לתת ביטוי מעשי לאוריינות אזרחית ואקולוגית. המחקר בוחן כיצד ההתנסויות בפרויקט פעולה פוליטי השפיעו על האזרחות הסביבתית של המתכשרים שבמחקר ועל הפרקטיקות ההוראתיות שלהם (Green, C., Medina-Jerez, W., & Bryant, C).

תיאוריות אישיות-מעשיות (personal practical theories) נבנות מתוך התבססות על אמונות, התנסויות, ערכים ותפיסות ביחס למהותה של הוראה טובה. קיומו של חזון וייחוס ערך רב להוראה משפיעים משמעותית על הזהות, ההתמדה והמחויבות של המורים. מאמר זה מתמקד באמונות האישיות-מעשיות של 84 מתכשרים להוראה בפינלנד והתפתחותן במהלך תקופת ההכשרה (Maaranen, K., Pitkaniemi, H., Stenberg, K., & Karlsson, L).

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את תפיסות ההוראה ואת הגישות ללמידה של סטודנטים הלומדים בתוכנית ארבע שנתית להכשרת מורים (בהונג קונג). מתכשרים להוראה לומדים כיצד ללמד ע"י מתן ביטוי לגישותיהם הם ללמידה בשילוב תפיסות המוקנות להם במסגרת הלימודים. יש רק מעט מחקרים ארוכי טווח שעקבו אחר שינויים בתפיסות אלה. שאלות המחקר היו: 1) מהן תפיסות ההוראה של המתכשרים בשלבים שונים של התוכנית? 2) מהן גישות הלמידה שמתכשרים משתמשים בהן בשלבים שונים של התוכנית? 3) מהם הנתיבים של מסע הלמידה של המתכשרים? (Cheng, A.Y.N., Tang, S.Y.F. & Cheng, M.M.H).

טענת הכותבים היא שמורים חונכים בוחרים בתפקיד זה מתוך מוטיבציות שונות ועל פי תפיסות שונות של חונכות, והן משפיעות בתורן על מעשה החונכות. לכן ראוי לבחון ולשקול זאת בעת בניית תוכניות חונכות למתכשרים ולמורים מתחילים כדי שהפעילות תהייה אפקטיבית ואיכותית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין מוטיבציות לעסוק בחונכות לבין תפיסות חונכות של מורים חונכים (van Ginkel, G., Verloop, N., & Denessen, E).

החוקרים במחקר זה התמקדו בדפוסי למידה של מתכשרים להוראה במסגרות של ההתנסות המעשית, וניסו לבסס טיפולוגיה שנבנתה במחקר אחר וללמוד מכך על חשיבות ההבנה של טיפוסי למידה שונים וכיצד ניתן לכוון דפוסי התכשרות אלה בדרך היעילה ביותר שתשפר את יכולות ההוראה של המתכשרים ותבנה בקרבם עמדה להיות לומדים לאורך החיים (Donche, V., Endedijk, M.D., & van Daal, T).