מהו ערכן של פעילויות חוץ-בית ספריות יצירתיות? שאלה זו עולה ביתר שאת בזמן שבתי הספר סגורים, והתשובה עליה, כפי שיפורט להלן, היא כי ערכן של פעילויות אלה רב מאוד וכי עיסוק בהן הוא מנבא חזק יותר של הצלחה עתידית בקריירה מאשר ציונים בלימודים ובמבחני איי.קיו.

מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

כתיבה היא פעולה מורכבת הדורשת זמן מרוכז וניסיון לנהל זמן מצד תלמידים וניסיון שמורים מתאמצים למצוא בתכנית לימודים צפופה. למרות מאבק זה לתיעדוף כתיבה, תלמידים במאה ה-21 זקוקים למיומנויות כתיבה כדי להשתתף במקום העבודה, באקדמיה, בכלכלה, ובדמוקרטיה. אם מיומנויות כתיבה הם כה חיוניות, מורים ומנהלים חייבים לחפש פתרונות יצירתיים כדי למצוא זמן לפתח את התלמידים לכותבים יעילים. משאבים שהתעלמו מהם ואשר ניתן להפנות לבעיה זו של זמן הוראה לכתיבה הם ההורים ומשפחות התלמידים. על ידי גיוס עזרת ההורים, המורים עשויים להשיג את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ללמד כתיבה ביעילות (Melinda A. Zurcher, 2016).

מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).

נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

המאמר דן בתופעת ההימנעות של תלמידים מבית הספר: מקורות התופעה, אפיוניה והדרכים לטיפול בה. המחברת מנסה להבחין יותר במדויק בהתנהגויות השונות של הימנעות מבית הספר העולות בספרות שעוסקת בתחום, ומציע מודל מקיף ודיפרנציאלי של התופעה. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, בעבודה עם הילדים עצמם, אך גם עם הוריהם ועם המערכות הקולטות אותם, מתוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ובעירוב גורמי טיפול, חינוך ורווחה. (צילה טנא)

על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, המחברת, פסיכולוגית חינוכית, מציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת שיעורי בית. המאמר מציג בהרחבה את העקרונות המשמעותיים בהקניית מיומנויות להכנת שיעורי בית: א. סביבת עבודה – היכן מכינים שיעורי בית? ב. זמן – מתי וכמה זמן מכינים שיעורי בית? הבנת הוראות ומילוי משימות – מה רוצים ממני? (דליה אלוני)

הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)