-
לינק
חקר מבדיל – דיפרנציאלי והוראת מדעים כחקר הם שתי גישות פדגוגיות העולות בשיחות של מורי מדעים לעיתים קרובות. מורים מכירים בחשיבות שתי השיטות אך קורה שהם נתקלים בקשיים בתרגומן להוראת המדעים בכיתה. מאמר זה מתאר כיצד להבדיל במחקר המושג צפיפות, עבור שונות בנכונות התלמידים על ידי שינוי רמת החקר תוך שימוש בגישה הניתנת לתרגום בקלות לניסיונות בכל רמה של חקר. ניתן להגדיר את המושג חקר בדרך שימושית ונגישה, כתהליך למידה פעיל שבו תלמידים עונים על שאלות מחקר דרך אנליזת נתונים. גישה ישירה כזאת קלה להבנה אצל המורים ( Whitworth, Brooke A. Maeng, Jennifer L. Bell, Randy L ).
-
לינק
מחקר זה בדק את האימוץ המוקדם, הקליטה והאינטגרציה של מקור אחד זמין ברשת, ויקי, לפיתוח מקצועי, אצל מורי מדעים בניו זילנד. הויקי פותח על מנת לתמוך בפורטפוליו המורכבים מחומרים הנקראים, הצגות תכן, Content Representations (CoRes) ואוסף מסמכים חינוכיים והתנסות מקצועית ( Dermot Francis Donnelly , Suzanne Boniface).
-
סיכום
מאמר זה חוקר את ההשפעה של תכנית התפתחות מקצועית דו שנתית, חדשנית, למורים בבית הספר היסודי, על גישות למדעים בסיסיים, תחושת הבטחון וההתאמה שלהם להורות מדעים, וגישות התלמידים למדעים בבית הספר היסודי. שלא כמו הגישה המסורתית במודל התפתחות מקצועית הגורסת שאותה מידה מתאימה לכולם,"one size fits all" , המודל להתפתחות מקצועית WSSP, Western Seaboard Science Project שפותח באירלנד, המוגדר כמודל התערבות, מטרתו להביא לשינויים מתקדמים רציפים בידע התכן המדעי של המורים, התמחותם בהוראה בכיתה ובגישה שלהם למדע ( Greg Smith).
-
לינק
-
לינק
מורי מורים עומדים כיום בפני תביעות וציפיות מאתגרות , בין היתר, למעורבות ביצירת שינוי חינוכי (Smith, 2010) בעולם שבו הדיבור על איכות ההוראה והמורים עומד במרכז השיח. הם מגיעים להכשרה מרקעים שונים ועם ניסיון מסוגים שונים אך לרוב ללא החלטה מוכוונת מראש לקריירה זו. אחת השאלות הפחות נחקרות לגביהם היא "מה עושים מורי המורים?" הנחת המוצא היא שמורי-מורים מפתחים את המומחיות שלהם מתוך התנסויות אישיות מקצועיות קודמות כמורים, כמחנכים או כחוקרים, זהו מחקר תיאורי קטן-היקף שבדק גישות של מורי מורים מנוסים (n=12) על גישתם להכשרת מורים למדעים ( Berry, A., Van Driel, J.H) .
-
לינק
-
לינק
בשנה"ל תשע"ב הושקה בטכניון תכנית "מבטים– מהנדסים/ מדענים" בחינוך טכנולוגי מדעי, שבמסגרתה שבים בוגרי הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מלגת שכ"ל מלאה. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. זוהי תכנית ייחודית לטכניון, אותה הוא החליט גם לממן בשלב הראשון. משך התכנית הוא שנת לימודים אחת, וניתן להתחיל ללמוד בה לאורך כל שנת הלימודים – גם בסמסטר השני.
-
לינק
מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .
-
סיכום
מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .
-
לינק
מטרות המחקר היו לבחון את ה-TPACK של מורים טייוואנים למדעים ומתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי שימוש בלוחות "חכמים" בכיתה.במחקר נבחנו גם קשרים בין ה-TPACK של מורים in-service לבין גורמים אחרים. התוצאות הראו שנמצאו הבדלים משמעותיים ב-TPACK של המורםי בבתי הספר היסודיים שהשתמשו בלוחות "חכמים" בהשוואה למורים שלא השתמשו בלוחות "חכמים" (Fang, Syh-Jong , Tsai, Meng-Fang, 2012)
-
לינק
מספר המורים למדעי המחשב בחינוך הממלכתי-עברי בישראל ירד ב-42% מ-1999 ועד היום, כך מתברר מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמבוסס בעיקרו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחינוך הממלכתי-דתי צנח מספר המורים למחשבים ב-15.2%. המגזר היחידי שבו נרשמה עליה במספר המורים למחשבים הוא המגזר הערבי – שם נרשמה עליה של 50% בתוך עשור, כמו גם במספר המורים בכל שאר המקצועות הריאליים.
-
סיכום
המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).
-
לינק
מחנכים בארה"ב הביעו דאגה מהתופעה שתלמידים רבים מתרחקים מלימוד מדעים ויש להם עניין מועט בפיתוח קריירות מדעיות. הישגי תלמידי כתה ח', מבחינה לאומית, אינם נבדקים מאז שנת 1996 אבל הישגי תלמידי כתות י"ב ירדו באופן משמעותי. החסרון במאמצי הרפורמה החינוכית, הוא חוסר תשומת לב לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. לימוד מדעים צריך לאפשר לתלמידים ללמוד על עצמם, לפתח ולשפר את כישוריהם, להגדיר את הערכים שלהם לחקור את האינטרסים האישיים ולהבין את חשיבות המדע להם ולאחרים. תכנית לימודים יעילה לבית הספר התיכון דורשת תשומת לב להתפתחות הזהות העצמית של התלמידים, שזו משימת המפתח ההתפתחותית בגיל הנעורים ( Smith, M., & Darfler, A).
-
תקציר
שתי דוגמאות שונות לחלוטין, של מחקר פעולה נבחרו מישראל וגרמניה עזרו להמחיש את הגיוון של הנושא. המקרה הישראלי מתמקד בעיקר בהתפתחות המקצועית של קבוצת מורים . הדוגמה הגרמנית מחדדת בפיתוח של תכנית לימודים מתאימה ותכנון מערכי שעור להפצה רחבה. השוואה של שני פרויקטים אלה, מבוצע בתוך מסגרת תיאורתית אשר מסווגת את הכיוונים השונים של מחקר הפעולה וההתפתחות המקצועית המשלימה של המורים. מטרת מאמר זה היא לשקף על פוטנציאל עצמי משותף, בצורות שונות של מחקר פעולה על הוראת מדעים, הכוללת את ההיבט של התפתחות מקצועית של מורים ( Mamlok-Naaman R, Eilks I ) .
-
לינק
-
לינק
המחקר הוא חקר מקרה המתאר ומנתח את דרך העבודה של מורה כוללת בבית ספר יסודי (כיתות ו'-ז') תוך התבססות על ההמשגה הנ"ל של ידע מורה.המאמר מביא ניתוח של סוגי ידע קיים של המורה כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת יחידה שעסקה בחקר המדעי . מן המחקר עולה חיזוק לטיעון שידע תוכן פדגוגי מתפתח הופך להיות תחום ידע העומד בפני עצמו, ידע שהמורים נסמכים עליוAppleton, 2006,Hashweh, 2005)).יכולתם של מורים להשתמש באסטרטגיות הוראה כלליות בהוראת מדעים הופכת ידע זה לשימושי בתהליך של רפלקציה, ומעלה שאלה אחרת: האם ידע התוכן הפדגוגי המתפתח/החדש הוא היעיל ביותר לפיתוח אוריינות מדעית? בעיה אחרת העולה מן הדרישה הקיימת כיום שתלמידים יפתחו הבנה של אופי המדע היא: כיצד ללמד ידע כזה? מתוך המחקר הנוכחי ניתן ללמוד שלפחות חלק מהמורים יכולים לפתח ידע תוכן פדגוגי המאפשר התפתחות של ההבנה הסינטקטית של התלמידים באמצעות תהליך של רפלקציה, המבוסס על פדגוגיה כללית (Anderson, D., & Clark, M.).
-
לינק
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה, להעריך את יעילות הוראת המדעים של מורי בתי ספר יסודיים, תוך כדי השתתפותם בתכנית פיתוח מקצועי רבת היקף ולקבוע את הקשר בין האמונות שלהם והלמידה של התלמידים. נמצא כי מורי בית ספר יסודי שהשתתפו בתכנית אינטנסיבית ארוכת טווח (יותר ממאה שעות) הראו הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית שלהם בהוראת המדעים. נמצא כי ניתן לחזות מספר משתני רקע של אמונות מורה, כולל, באיזה תכיפות הם מלמדים מדעים.
-
לינק
המחקר הנוכחי נערך בקרב מורי מדעים, מחקרים דומים נערכו בקרב מורים למתימטיקה(Baumer et al., 2009). בעוד שמחקרים קודמים של למידת מורים באמצעות צפייה בווידיאו התמקדו במסגרות קבוצתיות, מחקר זה התמקד בזווית הראייה של המורה הפרט. כל נחקר צפה בקטעי וידיאו של הוראתו או של הוראת אחרים ביחידות והתבקש להעיר הערות מפורטות על הנצפה, לדרג את התנסויותיו זמן קצר אחרי הצפייה ולהעריך את התועלת של עבודה מסוג זה מאוחר יותר. הציפייה הייתה שכל נחקר יתנסה התנסות משמעותית יותר במונחים של העמקה(immersion), הדהוד(resonance), אותנטיות והנעה(Goldman, 2007). מורים שצפו בשיעורים מצולמים שלהם אכן חשו כאילו היו "בתוך השיעור" וחשבו על ההוראה שלהם. הם ראו בסיטואציה תרומה מניעה גם לאחר הצפייה במידה רבה יותר ממורים שצפו בהוראה של אחרים. הצפייה של מורה בשיעורים שלו עצמו עדיפה על הצפייה בשיעורים של אחרים במונחים של תשומת לב וראייה של מרכיבים שונים בשיעור כמו למידת תלמידים ולמידת תחומי דעת שונים (Star & Strickland, 2008,Krammer et al., 2006). לכן ניתן להמליץ ולומר שהיא עדיפה במסגרות ראשוניות של התפתחות מקצועית המשתמשות בכלי זה ( Seidel, T ).
-
לינק
המשימה של המרכז הארצי לחקר מקרה במדעים באוניברסיטת באפלו בארה"ב היא לקדם את הפיתוח וההפצה של חומרים ושיטות להוראה בשיטת ה"חקר מקרה". האתר מספק גישה לאוסף אדיר של מקרים, המבוקרים על ידי עמיתים בתחום. המרכז מציע סדנאות וכנס שנתי ועוסק במחקר חינוכי פעיל על מנת להעריך את ההשפעה של השיטה על הלמידה של התלמידים.
-
סיכום
הערכה של תכניות להתפתחות מקצועית בקנה מידה גדול, בדרך משתלמת (עלות-תועלת), אבל מפורטת , מציבה אתגרים. הרבה מהראיות על יעילות של תכניות התפתחות מקצועית בהוראת המדעים, הן תוצאה של מחקרים בקנה מידה קטן, המשתמשים בצברים או שיטות דגימה התחלתיות ומוקדמות. מחקר זה עושה שימוש בראיות שנאספו מהרשת הארצית בעשרה מרכזים להוראת המדעים בבריטניה והוא בוחן את השפעת האופי והמידה של השינוי במספרים גדולים, של מעורבות מורים בקורסים להתפתחות מקצועית. הרשת מספקת מערכת אחידה של , הערכה מוטמעת – ’embedded evaluation', אשר משלבת שאלוני השלמה והערכה, בתכנית ההכשרה ואז ניתן לביצוע מחקר על השפעת התכנית באמצעות מחקר צולב של המערכת הנלמדת ( Kudenko, Irina. Ratcliffe, Mary Redmore, Alison Aldridge, Catherine).
מורים למדע
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין