האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכה? ההוראה ההפוכה מתאימה בעיני ד"ר גילמור קשת כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להיתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה ( גילמור קשת) .

הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. המורה משמש למנחה למידה המסוגל לעבוד אחד על אחד עם התלמידים, להבהיר מטלות ולהציע עזרה נדרשת. יתרון בשיטה, מורים יכולים להקדיש זמן רב יותר בעבודה ישירה עם תלמידים במקום להרצות בפניהם. החיסרון הוא הצורך בגישה לטכנולוגיה ומוטיבציה של התלמיד בהכנה לקראת שיעור. קטעי הווידאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורה או התלמידים . במידה מסויימת, ההייפ על נושא כיתה הפוכה מנופח יתר על המידה. מושג זה הוא פשוט ואין צורך בכותרות מיוחדות, הוראה טובה צריכה להגביל את העברת הידע הפאסיבית בזמן השיעור ולקדם סביבות עבודה מבוססות חקירה, שיתוף פעולה בין תלמידים וחשיבה ביקורתית. הפיכת הכיתה היא רק פתרון פדגוגי מיני רבים (יעל שרצר- גלזר) .

תחום החינוך המקוון הואץ בשל הופעתם של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (Massive Open Online Courses (MOOCs), יחידות אוניברסיטה המציעות קורסים מקוונים בחינם לכל אדם בעל חיבור לאינטרנט. נראה כי קורסי ה- MOOCs מעצימים את המגמה לקראת "הכיתה ההפוכה", המערבת סטודנטים הלומדים את חומרי הקורס באופן מקוון – בדרך כלל קטעי קריאה וקטעי וידאו קצרים – ואז מגיעים לשיעורים המובנים כסדנאות או כסימפוזיונים שבהם הם מזומנים ליישם את הידע החדש שלהם באופן מעשי במגוון דרכים. מאמר זה מדווח על דרכים שבהן קורסי ה- MOOCs איפשרו לנו לבחון מחדש באופן ביקורתי את הפדגוגיה ואת הפרקטיקה בכיתת סוציולוגיה וכדי לבחון את ההנחות שלנו ביחס לפדגוגיה אפקטיבית דרך פרויקט של מחקר פעולה הבוחן את הקבלה של הסטודנט את כיתת הסוציולוגיה ההפוכה (Forsey, M., Low, M., & Glance, D. 2013).

מורה טוב, פותח צוהר לעולמות חדשים עבור תלמידיו. הוא מעורר את תאוותם להכיר את העולם ולחדור לעומקי הידע. מצד שני, מורה בינוני יכול לשעמם תלמידים ולעתים לגרום להם לסלידה עד כדי כך שהם מתרחקים לגמרי מנושא הלמידה. ליאונרדו דה וינצ'י אמר : "למידה ללא תשוקה מקלקלת את הזיכרון, ושום-דבר ממה שנספג בו אינו נשמר." מכאן הלמידה צריכה לגעת באותנטיות של התלמיד , הגרעין המיוחד של ה – "אני" השואף תוך סקרנות להכיר את העולם ואת עצמו ( פניה ודניס מרימסקי ) .

בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .

המחברת למדה גם במהלך השנים ששאילת שאלות ישירות ובמלים פשוטות יכולה להיות אפקטיבית כמו שאילת שאלות מורכבות.היא מעלה חמש שאלות שיאפשרו למורים לאזן בין הוראה ישירה לבין מתן הזדמנויות רבות לתלמידים להבין את המידע החדש וליישמו (Rebecca Alber, 2013).

תהליך למידה כולל הרבה שאלות, אך חלק גדול מהשאלות לא מעודדות למידה וחשיבה, רק בגלל האופן שבו הן מוצגות. מורים מנוסים באנגליה משתפים בדרכים יצירתיות יותר לשאול שאלה. הם מסבירים כיצד שימוש בשאלת רב ברירה מתאים לדיון כיתתי משמעותי, איך מבטיחים שלא תמיד אותם משתתפים יענו על השאלות, והכי חשוב- איך גורמים ללומדים שלך לשאול את השאלות במקומך.

ריבוי פרויקטים בביה"ס ובכיתה אין פירושו של דבר כי מדובר בתהליך אותנטי של למידה מבוססת-פרויקטים ,סבורה ד"ר Jackie Gerstein, מומחית לפדגוגיה ושיטות למידה בארה"ב. למידה מבוססת פרויקטים היא גישה פדגוגית שמנחה את הלומד באמצעות שאלות מעוררות ויוצרות עניין כדי להוביל ללמידת חקר של התלמיד. התלמיד צריך לאתר את המידע הנחוץ על מנת לענות על השאלות המעוררות וליצור משהו חדש או אינטגרטיבי במקרים רבים המורים בבתי הספר אינם מודעים לכך שמדובר בתהליך חקר ונוטים להטיל על התלמידים פרויקטים שאינם בהכרח מובילים ללמידת חקר (Jackie Gerstein ).

הכיתה ההפוכה כשיטת לימוד בנויה בצורתה הנפוצה על כך שהתלמידים צופים בסרטונים על החומר הלימודי לפני השיעור, ומתרגלים את החומר בשיעור עצמו. מקורה של שיטה זו הוא בלימודי המתמטיקה, שבה מוקד הלמידה הוא בהנחלת מיומנויות, ולכן העובדה ששלב התרגול עובר להיות במרכז הבמה היא מאד משמעותית, ומשפיעה על מידת ההבנה והשליטה של הלומדים. אולם מה קורה כאשר משתמשים בשיטה זו לטובת למידה של תכנים? ( חובב יחיאלי ) .