אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

האינטרנט יכול לאפשר למורים ליצור למידה אותנטית ובלתי אמצעית . כך לדוגמא, כל תלמידי כיתה ד' בביה"ס יסודי במחוז מלוויל בארה"ב ערכו מפגש מתוקשב עם סופר הילדים האהוב עליהם באמצעות תוכנת סקייפ Skype באינטרנט ( תוכנה המאפשרת שידור וידאו וקול סינכרוניים). כל שמונים תלמידי ביה"ס היסודי Rieck-Avenue במחוז מלוויל התאספו באולם האירועים של ביה"ס כאשר זכו לראות את סופר הילדים האהוב עליהם Chris-Rumble על מסך מרכזי. החיבור לסופר בבית נעשה באמצעות תוכנת סקייפ באינטרנט . הסופר ענה על שאלות של הילדים , ערך להם סיור וירטואלי בביתו וגם סיפר להם כמה סיפורים שריתקו אותם. הכוונה של ביה"ס להמשיך ולנצל את טכנולוגיית סקייפ על מנת לערוך להם סיורים וירטואליים שונים מחוץ לביה"ס , כגון סיורים וירטואליים גיאוגרפים וסיורים וירטואליים לאתרים היסטוריים או אתרי טבע.

לאור החשיבות של שילוב נקודות מפגש סינכרוניות בקורס מתוקשב נערך בכמה אוניברסיטאות בטקסס ניסוי חדשני המבוסס על ניהול קורסים מתוקשבים באופן אסינכרוני עם טכנולוגיה של ערוצי קול באינטרנט (voice over IP). הניסוי הטכנולוגי התבסס על שילוב של מערכת Skype skype.com, המאפשרת תקשורת אודיו איכותית בין כמה וכמה מחשבים מחוברים באמצעות האינטרנט. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק באיזה מידה השימוש המשולב בתוכנת סקייפ בקורס אסינכרוני משפר את האינטראקציה בין קבוצות הלומדים ובאיזה מידה משפר השימוש בערוץ קול זה את ההנחיה והאינטראקציה של המרצה בקורס המתוקשב. נמצא כי התקשורת הקולית מבוססת SKYPE היא מבחינתם אפקטיבית יותר כי הם יותר ממוקדים ויותר מודעים לנושאי החקר המועלים במהלך האינטראקציה. הנושאים בהם דנו הלומדים התגבשו טוב יותר ונעשו יותר בהירים בעקבות שיחות הסקייפ ( Cheng-Chang (Sam) Pan and Michael Sullivan)

כותב המאמר, המלמד שנים בקורסים מתוקשבים מציע כמה וכמה עצות מעשיות וטיפים לשיפור כל סוגי האינטראקציה בקורס מתוקשב באופן שיובילו להצלחת הקורס המתוקשב במכללה בארה"ב. העצות המפורטות במאמר מתייחסות לשלושה קטגוריות עיקריות של אינטראקטיביות: לומד- מדריך, לומד-לומד, לומד- תכני הקורס. לכל אורך המאמר, המחבר מבחין בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת אסינכרונית ומתייחס לכלים כגון Instant Messaging וגם פורומים מתוקשבים אסינכרוניים באתר הקורס (Mabrito, Mark).

למידה מתוקשבת (e-learning) צריכה להיות מבוססת על הלומד, וצרכיו צריכים להיקבע באופן ברור לפני תחילת פרויקט תוך התייחסות להיבטים של ביוגרפיית התלמיד, העדפותיו האישיות וצרכיו החברתיים. המחקר מנתח את נקודת מבט התלמיד ומתאר מיגוון העדפות של תלמידים בלמידה מתוקשבת, המבוססות על ממצאים אמפיריים מתוך הסקר הגדול ביותר כיום בתחום זה. נבנה מודל של 7 שדות איכות בלמידה מתוקשבת, המכילים ממדים שונים ומפורטים של העדפות תלמידים, ומצביעים על כך שלמרות הדרישות הפרטניות בתהליך למידה מתוקשבת, ניתן למצוא נקודות דמיון המתחלקות לארבעה פרופילים של תלמידים ("אינדיבידואל", "פרגמטי", "מכוון תוצאה" ו"האוונגרד"). לטענת המחבר יש להתייחס אליהם בעת פיתוח קורס מתוקשב, מתוך הנחת מוצא שאיכות כרוכה במתן אפשרויות והעצמת התלמיד. (Ulf-Daniel Ehlers)

חשיבות רכיבים של תקשורת סינכרונית בקורסים מתוקשבים.תקשורת א-סינכרונית מקטינה את כמות האינטראקציות הנוגעות לחומרי והליכי הקורס, כמו גם את עומקן, הינה איטית ומגבילה את סוג התקשורת בין המרצה לסטודנט; יתירה מזו, היא נוטה להסיר כל תחושה של קשר בין המרצה לסטודנט. החוקרים (Wang & Newlin, 2001) ממליצים, אפוא, להוסיף רכיבים של תקשורת סינכרונית, כגון שיחות צ'אט במועדים קבועים, כהשלמה לתקשורת הא-סינכרונית, במסגרתן ניתן להעביר הרצאות (חומרי ההרצאות ניתנים להורדה ולצפייה טרם מועד העברתן), לשאול שאלות ולהיענות מידית, לערוך דיונים, לעבור על המטלות, ולאפשר למרצה להתעניין אם התכנים מובנים לסטודנטים. עוד הם מוסיפים, כי מענה על שאלות במליאה הסינכרונית נועד להפחית את מספר הפניות בדוא"ל, ולהקל בכך על המרצה והסטודנטים כאחד.