-
לינק
המחקר בחן את ההשפעות של החשיפה העצמית של המנחה תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת של הרשת החברתית פייסבוק על סוגי ההנעה של הסטודנטים בקורס שפה מקוון. המשתתפים היו 104 סטודנטים מתחילים לצרפתית שנרשמו לקורס מקוון בצרפתית באוניברסיטת מחקר גדולה בדרום מזרח ארה"ב. המשתתפים חולקו לקבוצת פייסבוק, שבה הם יכלו להיכנס לפרופיל הפייסבוק של המנחה במהלך הסמסטר, ולקבוצת ביקורת. התוצאות לאחר הטיפול הניסויי ציינו שהמשתתפים שהוקצו לקבוצת הפייסבוק חוו שינוי משמעותי בסוג ההנעה שהמחקר קבע כמועיל ללמידת שפה. שינוי כזה לא התרחש אצל הסטודנטים שהוקצו לקבוצת הביקורת (Aubry, James, 2013).
-
לינק
דיווח של מורה בארה"ב אשר התנסתה בהוראה מתוקשבת ובלמידה פעילה של התלמידים בכיתה של מכשירי אייפד . תהליך הלמידה הפעיל התבסס על חיבור האייפדים של התלמידים לרשת התקשורת החברתית-לימודית מסוג Edmodo . רשת Edmodo אפשרה למידה שיתופית של התלמידים אשר היו מחוברים לאייפדים והעברת מסמכים בין הלומדים. לרשת המתוקשבת Edmodo יש גם מנגנון מהיר וידידותי של עריכת סקרים מקוונים בכיתה במחשבוני האייפד.
-
לינק
מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.
-
לינק
-
לינק
הכנסת הטכנולוגיה השיתופית כמו פליקר, טוויטר, פייסבוק ובלוגים איפשרה לנו לעשות את מה שעשינו לפני כן, לחלוק עם החברים שלנו את החוויות והמחשבות, רק בתפוצה רחבה הרבה יותר. במקביל המושג חברים השתנה והתרחב אף הוא. קוראים לזה שיתוף ברשת. מה וכמה אנחנו משתפים? מדוע אנחנו משתפים? האם אנחנו משתפים יותר מדי? מה התוצאות הרצויות והפחות רצויות? על פי ויקי פדיה, שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו (סמדר אילוטוביץ ) .
-
לינק
סקירה מועילה של אפרת מעטוף, הכותבת בבלוג המועיל והמעודכן שלה , על התנסות ברשת החברתית "גוגל פלוס" : "הפלטפורמה מהווה סביבה בה ניתן לקיים אינטראקציה עם קהלים שונים – אנשי חינוך ותלמידים.מורים יכולים לנצל את הסביבה ליצירת קשרים עם בעלי עניין דומה וגם ליצירת קבוצות למידה (פתוחות וסגורות). לסביבה זו מספר יתרונות על פני Facebook אותם מונה אפרת בסקירה ".
-
סיכום
מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).
-
לינק
מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).
-
לינק
-
תקציר
הקריאה בעיתון המתוקשב של בית הספר שפרירים ב', אי שם במרכז הארץ, אינה מסגירה את הדרך הארוכה שעשו תלמידי בית הספר הזה לחינוך מיוחד כדי להוציא אותו לאור האינטרנט. בתחילת הדרך האתגר נראה כמעט בלתי אפשרי, שכן הוא דרש מילדים מכיתות ז' עד י"ב הסובלים משלל קשיי למידה לשתף פעולה, לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות. באופן מפתיע, אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לתהליך הזה היתה לא אחרת מהרשת החברתית פייסבוק. גם אם הרשתות החברתיות הפופולריות לא נועדו לשרת צרכים של הוראה או למידה, מחקרים מגלים כי יותר ויותר מורים משלבים אותן בתהליך הלימודי ( רווית שרף).
-
לינק
מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).
-
לינק
-
לינק
מאמר זה ניסה לברר קשר אפשרי בין מספר המנחים הסטודנטים (1, 2, ו-3 מנחים), האינטראקציות המקוונות, והחשיבה הביקורתית של מחנכים לכיתות k-12 שנרשמו לקורס מקוון שנלמד מהגישה הקונסטרוקטיבית.הניתוח הראה שהתקיים דיון רב יותר כאשר אף סטודנט לא הנחה מאשר כאשר שלושה סטודנטים הנחו קבוצה (Joan Thormann, Samuel Gable, Patricia Seferlis Fidalgo, George Blakeslee, 2013).
-
לינק
-
לינק
מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .
-
לינק
-
לינק
פינטרסט Pinterest היא רשת חברתית שמאפשרת לשתף תמונות, קליפים ואתרים ולרכז אותן בלוחות על פי תחומי עניין, להגיב על תמונות של אחרים ולשתף מחדש [רה-פין], לארגן לוחות לפי נושאים שלך ולשתף ברשת החברתית פייסבוק וטוויטר. היקף המשתמשים בפינטרסט בעולם גדל בצורה משמעותית ומגיע כיום כבר ל74 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מורים ואנשי חינוך יכולים להיעזר בפלטפורמה מתוקשבת זו על מנת לבנות לוחות הרשאה ובהם מתויגים מקורות מידע ויזואליים שיכולים להמחיש לקהילת לומדים נושאים שונים בצורה מוחשית יותר.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
רשתות חברתיות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין