מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

במאמר זה, המחברים מזהים את ההשלכות עבור הוראה ולמידה המופיעות כאשר עבודת הסטודנטים שניתנת להערכה הופכת לזמינה לעיני אחרים באמצעות המדיה החברתית (Jenny Waycott , Judithe Sheard , Celia Thompson and Rosemary Clerehan, 2013).

הכנסת הטכנולוגיה השיתופית כמו פליקר, טוויטר, פייסבוק ובלוגים איפשרה לנו לעשות את מה שעשינו לפני כן, לחלוק עם החברים שלנו את החוויות והמחשבות, רק בתפוצה רחבה הרבה יותר. במקביל המושג חברים השתנה והתרחב אף הוא. קוראים לזה שיתוף ברשת. מה וכמה אנחנו משתפים? מדוע אנחנו משתפים? האם אנחנו משתפים יותר מדי? מה התוצאות הרצויות והפחות רצויות? על פי ויקי פדיה, שיתוף הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו (סמדר אילוטוביץ ) .

סקירה מועילה של אפרת מעטוף, הכותבת בבלוג המועיל והמעודכן שלה , על התנסות ברשת החברתית "גוגל פלוס" : "הפלטפורמה מהווה סביבה בה ניתן לקיים אינטראקציה עם קהלים שונים – אנשי חינוך ותלמידים.מורים יכולים לנצל את הסביבה ליצירת קשרים עם בעלי עניין דומה וגם ליצירת קבוצות למידה (פתוחות וסגורות). לסביבה זו מספר יתרונות על פני Facebook אותם מונה אפרת בסקירה ".

מקורות המידע הפתוחים בעידן האינטרנט ונגישותם של התלמידים למידע זה הופכים את המורה מאוצר הידע הראשי, שתפקידו להקנות ידע, למנהל הלמידה, שתפקידו לאפשר למידה, לארגן סביבה לימודית העונה על צורכי לומדים שונים, ולפקח על תהליך הלמידה. מטבע הדברים המורים נדרשים לאוריינות טכנולוגית ולהוראה מקוונת, ומכאן הקפיצה לקשר חברתי ברשתות חברתיות נראית אולי טבעית ( צפי טימור).

מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).

מאמר זה דן במנהלי בתי ספר המשתמשים ברשתות של המורים כדי ליישם חדשנות. במאמר הוזכרו מספר מאפיינים של אסטרטגיות תקשורת מוצלחות בין מורים לבין מנהלים, כגון: מינוף יחסי עבודה קיימים, התפקיד של עמדות מנהיגות פורמליות, וההבדלים בין ייעוץ למומחיות (Farley-Ripple, E. N., & Buttram, J. L. , 2013).

הקריאה בעיתון המתוקשב של בית הספר שפרירים ב', אי שם במרכז הארץ, אינה מסגירה את הדרך הארוכה שעשו תלמידי בית הספר הזה לחינוך מיוחד כדי להוציא אותו לאור האינטרנט. בתחילת הדרך האתגר נראה כמעט בלתי אפשרי, שכן הוא דרש מילדים מכיתות ז' עד י"ב הסובלים משלל קשיי למידה לשתף פעולה, לנהל משא ומתן ולהגיע להחלטות משותפות. באופן מפתיע, אחד הגורמים המרכזיים שסייעו לתהליך הזה היתה לא אחרת מהרשת החברתית פייסבוק. גם אם הרשתות החברתיות הפופולריות לא נועדו לשרת צרכים של הוראה או למידה, מחקרים מגלים כי יותר ויותר מורים משלבים אותן בתהליך הלימודי ( רווית שרף).

מחקר זה מנסה לברר לגבי קשר אפשרי בין מספר מנהלי הפורום המקוון (1,2 ו-3), אינטראקציות מקוונות, וחשיבה ביקורתית של אנשי חינוך של גילאי גן-יב' הרשומים לקורס מקוון אשר הוראתו בוצעה בגישה קונסטרוקטיביסטית. נושא הקורס היה, שימוש בטכנולוגיה בחינוך המיוחד. אנליזת רשת חברתית, (Social network analysis (SNA), ומדדים של חשיבה ביקורתית ( Thormann J, Gable S, Fidalgo P, Blakeslee G).

מאמר זה ניסה לברר קשר אפשרי בין מספר המנחים הסטודנטים (1, 2, ו-3 מנחים), האינטראקציות המקוונות, והחשיבה הביקורתית של מחנכים לכיתות k-12 שנרשמו לקורס מקוון שנלמד מהגישה הקונסטרוקטיבית.הניתוח הראה שהתקיים דיון רב יותר כאשר אף סטודנט לא הנחה מאשר כאשר שלושה סטודנטים הנחו קבוצה (Joan Thormann, Samuel Gable, Patricia Seferlis Fidalgo, George Blakeslee, 2013).

מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב טוען שציוצים בטוויטר יכולים לקדם למידה קבוצתית וניהול דיון, גם אם הם מכילים רק 140 תווים. למרות שהמחקר עסק בקשר שבין מורה לתלמידי תיכון, החוקרות סבורות כי הוא יכול לחולל מהפך גם במערכת ההשכלה הגבוהה ואף במקומות עבודה. מדובר במחקר שערכו החוקרות גלית דוכן וד"ר ענת כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, הבוחן באיזה אופן ובאיזו מידה המורה והתלמידים מתעלים את הטכנולוגיה של טוויטר לשימוש פדגוגי, כמו מענה על שאלות לימודיות ושיתוף בפרטי מידע. המחקר מראה גם כיצד נעשה בה שימוש לשימוש ארגוני כמו העברת תזכורות והודעות. ( אביב ברטלה ) .

מחקר זה בחן כיצד קהילה מקוונת של מורים עסקה בהתפתחות מקצועית תוך שימוש בטכנולוגיות רשת שיתופיות (Web 2.0).קהילת המעשה הורכבה ממורים לשפה זרה עולמית (World Language, WL) תוך שימוש בפלטפורמת המיקרו-בלוגינג (microblogging), טוויטר (Wesely, P., 2013 ).

פינטרסט Pinterest היא רשת חברתית שמאפשרת לשתף תמונות, קליפים ואתרים ולרכז אותן בלוחות על פי תחומי עניין, להגיב על תמונות של אחרים ולשתף מחדש [רה-פין], לארגן לוחות לפי נושאים שלך ולשתף ברשת החברתית פייסבוק וטוויטר. היקף המשתמשים בפינטרסט בעולם גדל בצורה משמעותית ומגיע כיום כבר ל74 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מורים ואנשי חינוך יכולים להיעזר בפלטפורמה מתוקשבת זו על מנת לבנות לוחות הרשאה ובהם מתויגים מקורות מידע ויזואליים שיכולים להמחיש לקהילת לומדים נושאים שונים בצורה מוחשית יותר.

סיכום מפגש מקוון עם 3 מורות בבתי ספר תיכון במרכז הארץ המלמדות בצורה פעילה ומפעילה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק . הראינות תועדו במיפגש מקוון ב20 למאי 2013 . הנושאים : הוראת מתמטיקה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק , הוראת גיאוגרפיה בביה"ס תיכון באמצעות הפייסבוק .

מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

רשת הלמידה המקצועית (PLN) מתעדת ומשקפת את ההתפתחות האישית של קהילת הלומדים – בעיקר באופן מקוון באמצעות מגוון פלטפורמות ורשתות חברתיות – שבה המחנכים חולקים משאבים, מספקים תמיכה, מציגים רעיונות ודנים בהם וחוגגים את הלמידה (Kurtis Hewson , 2013).

על פי הנחיות משרד החינוך, אסור למורה ותלמיד להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק, אך מותר למורה להפעיל קבוצה סגורה וממוקדת למידה. בהתאם לכך, יכול כל מורה לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים (כתבות, סרטונים) ועוד. יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובאפשרות להעלות מאגר קבצים אשר ישמשו את הקבוצה ( אפרת מעטוף) .