הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).

היבט מרכזי בהתייחסות של מערכת החינוך לשונויות בקרב תלמידים נוגע לידע של מורים, למיומנויות שלהם, לציפיותיהם ולעמדותיהם. חשוב שמורים יכירו את המאפיינים החברתיים והתרבותיים של תלמידיהם ויבינו כיצד הרקע הזה משפיע על תפקוד הילדים בבית הספר, הן אקדמית והן רגשית. בנוסף לכך, מורים צריכים להכיר אסטרטגיות הוראה שונות, לדעת כיצד להתאים אותן לתלמידים ולהיות מסוגלים ליישמן כהלכה בכיתה. הםצריכים לדעת כיצד להעסיק בפעילויות לימודיות תלמידים מרקע שונה ובעלי יכולות וכישורים שונים וכיצד ליצור בהם עניין ומוטיבציה. ״ארגז כלים״ עשיר חיוני כדי שמורים יוכלו לקבל על בסיס יומיומי החלטות מושכלות בנוגע להוראה. הפרק עוסק במספר נושאים: תפישות שונות של הכשרה להוראה בהקשר של שונויות בקרב תלמידים, גישות להתמודדות עם שונויות בהכשרת מורים, תהליך הלמידה של מורים לאורך הקריירה שלהם וקישורו לרכישת ידע ומיומנויות רלוונטיים להתמודדות עם שונויות בקרב תלמידים (טלי טל, ברברה פרסקו).

המאמר בוחן אתגרים העומדים בפני מורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה במסגרת Teach First""* בבתי ספר רב-תרבותיים ומתאר חלק מהאסטרטגיות שהם נוקטים בהן כדי להתגבר על הקשיים. המאמר משתמש בעדשת התרבות הבורדיאנית המספקת רעיונות להכשרה טובה יותר של מורים לתפקוד במצבים כאלה בבתי הספר ומוסיפה לגוף ידע גדל והולך בתחום. המושג המרכזי הוא "הון תרבותי" שמשמעותו כאן הרקע התרבותי שכל תלמיד ומורה מביאים לכיתה. ההון התרבותי שיש למורים ולתלמידים הוא חלק ממערכת ערכית עמוקה המועברת מדור לדור ומושפעת ממעמד חברתי, מרקע אתני ומהשכלת הורים. כל אחד שואב מבסיס זה ויוצר משמעויות ( Hramiak, A ).

המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר בדק כיצד 12 בוגרי הכשרת מורים בתוכנית ממוקדת-צדק חברתי מתארים את מטרות ודרכי ההוראה והשפעותיהם על ההוראה בשנת העבודה הראשונה (כאן בבתי ספר עירוניים). תוכניות הכשרה רבות נבנות על הרעיון של הוראה לצדק חברתי כמסגרת מושגית (Kapustka et al., 2009, Zeichner & Flessner, 2009). עם זאת קיימות אי-בהירות ועי-עקביות בין תוכניות בדבר המשמעות של המושג ואילו התנסויות תורמות לפיתוחו ((Castro, 2010. עם זאת נמצא קשר בין תוכניות כאלה לבין המחויבות לצדק חברתי של בוגריהן . עבודה עם תלמידים מרקע אחר אינה ממוקדת, כמקובל על-פי רוב, בדרך שמורים מחליטים מה לעשות אלא בדרך שבה הם חושבים על כך(Ladson-Billing, 1996). יש חשיבות רבה למסגרות האנאליטיות שמורים משתמשים בהן בעבודתם, כפי שהראה מחקר זה בהקשר של אוריינטציה אישית בלבד או שילוב של אוריינטציה אישית ומבנית המובילה להוראה הנענית תרבותית ( Whipp, J.L).

יושרה מקצועית ודמוגרפיות משתנות בבתי הספר הציבוריים בארה"ב יחד עם סטנדרטים להכשרת מורים בתחום של יכולת התמודדות עם אוכלוסיות לומדים מגוונות, דורשים שמתכשרים להוראה יהיו בעלי ידע, כישורים ודיספוזיציות הנדרשים לעבודה זו. הדגש הגדל והולך על איכות המורים ועל אחריותיות (Herrera & Murray, 2004, Luster, 2010) הופכת את ההוראה בכיתות הטרוגניות לתחום הערכה הדורש שיקול דעת רב יותר. יכולת זו צריכה להיות מוערכת בהערכות ביצועי מורים אותנטיות כמו ה- "Teacher Work Sample"(TWS )*, שהוא כתיבה המהווה הזדמנות למתכשרים להוראה להדגים, לתאר ולחשוף שיקולים, ידע ויכולות הוראתיות שונות שלהם ( Dee, A.L ) .

הרפלקציה של המורים בעקבות המחקר כללה שיקולים תרבותיים מהותיים כמו השאלה כיצד אינטראקציות וארגון כיתתי משפיעים על לומדים שונים, מהי מדיניות שיעורי הבית הנכונה, כיצד משפיעות תוכניות על לומדים שונים ועל הזדמנויות למידה ועוד. המורים הצליחו להשתמש בהבנה רחבה של רב-תרבותיות כדי להתחיל להתעמק בתחומים שקודם לכן לא התייחסו אליהם. ההתנסויות שעלו מן המחקר מצביעות על הדרך שבה בניית פיגומים ופיתוח ידע מורים בתחום זה וקישור לידע הייחודי שלהם הם כלים משמעותיים להתפתחות מקצועית. ההזדמנות שניתנה למורים שבמחקר לראות במבט רחב מהי תרבות ומה משתמע מכך לעבודה בכיתה קידמה אותם כאנשי מקצוע. ההזדמנות לבצע מחקר מורים על היבטים תרבותיים ולבחון את תוצאות ההתערבויות שלהם היוו תוספת ידע והעמקתו בהקשר המדובר ( Wiseman, A., Fox, K.R ) .