ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).

המשימה של פלטפורמת "ניפגש" היא יצירת חוויה לימודית שמעצימה את הלומדים וגם את המורים. הניסיון מלמד שכלים טכנולוגיים שאינם אינטואיטיביים לשימוש לא מצליחים להיטמע בבתי הספר ולא מייצרים את האימפקט החינוכי הצפוי מהם. לכן הפלטפורמה המתוקשבת של "ניפגש" מאד ידידותית ומאד אינטואיטיבית לשימוש ולא צריך לקחת קורס או השתלמות על מנת להכירה ועל מנת לעשות בה שימוש. פלפטפורמת "ניפגש" באמצעות כלי משחוק וכלים חברתיים, מספקת סביבה לימודית וחברתית מלהיבה לתלמידים ומנגישה להם את המידע שהם צריכים באופן דינמי ומהנה, כפי שהם מורגלים מחיי היום יום שלהם. באופן זה, ההיענות שלהם לפעילויות המורה מעודדת את המורות להמשיך לפעול ולהפעיל (עמי סלנט).

ד"ר ענת שיוביץ היא ראש תכנית ההכשרה לבית הספר היסודי במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי. ד"ר שיוביץ מייחסת חשיבות רבה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בהכשרת הסטודנטים – מורים לעתיד. היא משקיעה מאמצים רבים כדי לשלב טכנולוגיות חדשניות בהכשרה אשר תובלנה לשינוי בתפיסת ההוראה. שיוביץ סבורה ש"זמן החסד" של הפדגוגיות הישנות תם – העולם משתנה והפדגוגיה צריכה להיות מותאמת למציאות המשתנה. ד"ר נורית בסמן מור, ראש לימודי החינוך במכללת קיי, שוחחה עם שיוביץ (נורית בסמן מור).

תיקתק היא רשת חברתית-לימודית המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל. הפלטפורמה החינמית מאפשרת לתלמידים טובים לעזור לחבריהם על ידי העלאת פתרונות לשאלות (המופיעות בספרי הלימוד) במקצו?ות הלימוד שהם חזקים בהם. התלמידים הנעזרים בפתרון עוקבים אחר הדרך של הפותר ויכולים להגיב ולקבל הסברים נוספים. כל פותר מקבל כוכבים המציינים את מידת מיומנותו, אמינותו ותרומתו לקהילה ( אפרת מעטוף).

בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

השינויים העיקריים בשנים האחרונות בסביבה מתוקשבת זו של מסעות וירטואליים באים לידי ביטוי בשני כיוונים חדשניים : א. הלומד עצמו מתמודד עם יצירה והבנייה של טיול וירטואלי . ב. בשנתיים האחרונות התפתחו כלים מתוקשבים חדשניים ליצירת סביבה מתוקשבת מסוג טיול וירטואלי או סיור וירטואלי . בסקירה הנוכחית ניסינו לרכז מקורות מידע מועילים על הפעלת לומדים בסביבה מתוקשבת כזו ועל כלים מתוקשבים אפשריים. הבאנו דוגמאות של טיולים וירטואליים בבתי ספר בארץ וגם דוגמאות של סיורים וירטואליים שהוכנו בחו"ל לטובת תלמידים ומורים בעולם. כאמור ( עמי סלנט) .

תכנון של סביבות למידה מקוונות הוא תהליך מורכב משום שהוא מוביל לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי לתווך את הצורות השונות של אינטראקציה הנמצאת בתהליך הלמידה. דרך אפשרית אחת לעזור להפחית סיבוך כזה הטבוע בצורות שונות של אינטראקציה היא להתבונן בתכנון כפעילות לפתרון בעיות. כלומר, שתכנון מקוון יהפוך למאמץ לצמצם למינימום את בעיות התכנון ולספק פתרונות לבעיות אלה (Woo, Huay Lit, 2013).

מומלץ שתהליך הפיתוח של פעילויות לימודיות מתוקשבות יתבצע בצוותים בני שניים עד שלושה מורים מפתחים. שלבי הפיתוח הם: שלב החשיבה, שלב איסוף והכנת חומרים, בניית משימה , עיצוב פדגוגי, הערך המוסף של התקשוב , הערכת המשימה ושדרוגה (תמר ענבל שמיר)

כאשר מביטים בעין צופיה והשוואתית בפעילויות מתוקשבות ויוזמות מקוונות של בתי ספר ומחוזות חינוך בארץ בעולם , ניכר מיד לעין מחוז הצפון של משרד החינוך בישראל . דומה כי מרבית בתי הספר במחוז הצפון נרתמו בכל מאודם להגשים את יעדי תכנית התקשוב הלאומית בישראל , לא רק מתוך אמונה בחשיבות התקשוב החינוכי לא גם מתוך גישה גמישה , קונסטרוקטיביסיטית ויצירתית .ביטוי נוסף להתקדמות התקשוב החינוכי במחוז הצפון הוא הפיתוח המושכל של מגוון משימות מעודדות אורינות דיגיטלית ללמידה עצמית. לא ניתן לחתום רשימה קצרה זו ללא ציון לשבח של יום העיון לרכזי תקשוב שנערך ב2 ליולי 2013 במחוז הצפון .

מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

ניפגש” היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.השימוש ברשת ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.אתר "ניפגש" הינו רשת חברתית ייעודית לתלמידי יסודי המאפשרת יצירת עמודי תוכן, כתיבת תגובות, צ'ט פרטי, העלאת סרטונים, תמונות, קבצים וקישורים לאתרי אינטרנט ועוד.

בימים אלה עלה לרשת אתר חדש, "פרזנטציה בריבוע", מבית "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח. האתר פותח במטרה לאפשר למורים במקצועות לימוד שונים לנהל שיעורים פרונטליים דינמיים חווייתיים ומאתגרים, באמצעות מצגות אינטראקטיביות. המצגות מציגות שיטת הוראה חדשנית – שיטה המאפשרת ליהנות מיתרונות ההוראה הפרונטלית ומיתרונות הלמידה האינטראקטיבית גם יחד. בעוד שפעילויות אינטראקטיביות מבוססות בדרך כלל על עבודתו של תלמיד יחיד מול מסך המחשב, הפעילויות האינטראקטיביות במצגות באתר מתבצעות פרונטלית, בשיתוף כל תלמידי הכיתה. כדי להפוך את השיעור לאפקטיבי יותר, המורה הוא שמנתב את התקשורת בין המסך לבין התלמידים ( אילנה כהן) .

המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.