מאמר זה סוקר חקר מקרה של תוכנית חינוך לצרכנות אחראית שיזמה חברת 'רבוע-כחול ישראל', שהפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ. התוכנית, ששמה 'חכמים ברבוע', פונה לחטיבות הביניים ומיועדת ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית-ספרי. התוכנית היוותה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות החברתית של העסק. המאמר ניתח חומרי ההוראה והלמידה שהציעה התוכנית, ודן בהסדרים המדינתיים הקשורים לקיום תופעת 'מסחור בבית-הספר'.

מטרת המחקר היא לבחון את תהליך חדירתו של מיזם חינוכי במגזר השלישי אל תוך מערכת החינוך באמצעות מקרה מבחן – עמותת 'דרייב' . המחקר בוחן את שלבי תהליך חדירתה של עמותה זו אל תוך בתי הספר, ובכלל זה מבקש לענות על השאלות הבאות: האם קיימת במשרד החינוך מדיניות לגבי כניסת עמותות לשדה החינוכי? מהם התהליכים ושלבי פעולה המתקיימים על ידי העמותה לצורך חדירה לפעילות בשדה החינוכי? מה חלקה של הרשות המקומית בתהליך זה? מהי השפעתו של מנהל בית ספר על ההחלטה בדבר "אימוץ" עמותה בבית ספרו? מה חלקם של ההורים בקבלת החלטה זו? (נטע שגיא, מירי ימיני ).