בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)

המאמר מציג את שיטת ההערכה המשולבת שהונהגה לפני כמה שנים באוניברסיטת טקסס בארה"ב. מדיניות ההערכה הרציפה של המוסד לוקחת בחשבון את הסטנדרטים הקיימים להכשרת מורים בארה"ב אך מדגישה גם בדיקת ההלימה בין התפתחות הסטודנטים להוראה ובין צרכי בביה"ס. ככל שהסטודנטים להוראה מתקדמים בין שלבי התכנית כך מופעלים כלי הערכה פורמאליים ובלתי פורמאליים על מנת לבדוק את מידת התאמתם להעביר שיעורים, לפתח תוכניות ולהצליח כמורים. במהלך ההערכה המתבצעת בכל שלב נבדקים לא רק היכולות הטכניות ורמות הידע של פרחי ההוראה, אלא גם יכולות של תקשורת בין-אישית, ראייה פדגוגית משולבת. נתוני מרכזי ההערכה נצברים ומשמשים בסיס למעקב רב-שנתי אחרי התפתחות פרחי ההוראה, המודלים המנטאליים שלהם ויכולתם הפדגוגית בכמה וכמה תחומים מעבר לתכני המקצוע עצמו. המאמר מתאר את מדיניות ההערכה הרציפה הנקראת The Fitness to Teach Policy, את מרכיביה העיקריים ודרך הפעלתה באוניברסיטת טקסס (Blanche Desjean-Perrotta)

המחקר ביקש לבדוק באיזו מידה מתאימה למידה מאותגרת בעיות (PBL) לפרחי הוראה במסלול ביה"ס יסודי והגיל הרך. גישת ה-PBL מציבה בפני הלומדים בעיות מעשיות או מצבי הוראה מורכבים אמיתיים מחיי ביה"ס והכיתות. במהלך התמודדות זו נדרשים פרחי ההוראה להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוך הסתייעות בתיאוריות ובמודלים פדגוגיים שונים. המחקר נערך באוניברסיטה אוסטרלית המכשירה פרחי הוראה למסלולי הוראה בביה"ס יסודי והגיל הרך. המחקר ביקש לבדוק כיצד מתמודדים פרחי ההוראה עם הפער שבין תיאוריה למעשה. פרחי ההוראה נחשפו לכל שיקולי הדעת האפשריים הנוגעים לבעיה שהוצגה בפניהם, החל מבעיות התנהגות של תלמידים וכלה במעורבות הורים העשויה להחריף את המצב (Suzy Edwards Marie Hammer)

הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)

המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)

המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

מטרת המחקר לבדוק את האפקטיביות של שבוע עבודה מעשית והאם להמשיך ולקיים שבוע זה. המחקר התמקד בבדיקת עמדות של כל הנוגעים בדבר: ראשי מסלולים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים במכללה. ממצאי המחקר המבוססים על שאלונים וראיונות, מעידים על הסכמה גורפת בקרב הנבדקים שיש להמשיך ולקיים התנסות מרוכזת במתכונת של שבוע עבודה מעשית. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההתנהלות של שבוע עבודה מעשית, מהות התרומות והיעדים שניתן להשיג באמצעותו. התרומה המשמעותית היא העמקת ההכרות של הסטודנט עם ההיבטים המערכתיים והמורכבות של מקצוע ההוראה, העמקת ההתנסות בהוראת תחום הדעת ושכלול של מיומנויות ההוראה, וכן חיזוק הדימוי העצמי המקצועי ובדיקה של מידת ההתאמה למקצוע ההוראה. על בסיס ממצאי המחקר גובשו מספר המלצות לפעולה והמלצות הקשורות לפריסה דיפרנציאלית של שבוע ההתנסות על פני שנות הלימוד ולהבדלים בין המסלולים. כמו כן פותח מודל המארגן נושאים אלו ואשר יכול לשמש כנקודת מוצא להבניית מטלות הוראתיות ותכנון טוב יותר של שבוע עבודה מעשית בעתיד (אלמוג, א. וארנון, ר.)

המחקר מתאר שימוש שנעשה בגישה מטה-קוגניטיבית להערכה עצמית של סטודנטים להוראה. תכנון המחקר התבסס על עקרונות של הערכה עצמית מבוססת רפלקציה של מורים לעתיד. מוצגים 5 חקרי מקרים בתחומי תוכניות שונות להכשרת מורים. בכל אחת מהתוכניות נעשתה הערכה עצמית של הסטודנטים להוראה בשלבים התחלתיים, באמצע התכנית ולקראת סיומה. תת-קבוצות של סטודנטים להוראה ביטאו עמדות באמצעות מפות מושגיות וכן באמצעות ראיונות עומק שסיפקו מידע על שלבי ההערכה העצמית שהופעלה בצורה שיטתית. ניתוח הממצאים מלמד כי הסטודנטים להוראה מצאו את הגישה המטה-קוגניטיבית כשיטה מועילה במיוחד. רמת המודעות שלהם ללמידה במהלך הכשרת המורים נעשתה גבוהה יותר וכך גם הרפלקציה לגבי ההתקדמות וההתנסות שלהם בלימודים. השיטה המטה-קוגניטיבית היא אולי תובענית יותר מבחינתם, אך העניקה להם יותר משוב ורפלקציה משיטות ההערכה הנורמטיביות הרגילות (Magdalena Mo Ching Mok, Ching Leung Lung)

כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)

מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שהמבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך, מעודדים חינוך לרב-תרבותיות פרטיקולריסטי כך, שכל מגזר למעשה מכיר את תרבותו שלו וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים. בדרך כלל תרומתן של מכללות להוראה ואוניברסיטאות המכשירות מורים לחינוך מורים לעתיד לפלורליזם חברתי היא מועטה. ממצאי מחקר זה מעידים במידת מה על תרומה אפשרית רבה יותר בכיוונים אלה, כאשר יעדי הקורסים נתפסים כחשובים בהקשר הרב-תרבותי. הממצאים מצביעים על מגמה חיובית כללית בהקשר הרב-תרבותי וגם על מגמת שינוי בזהות החברתית של המתכשרים להוראה במסגרת הקורסים. (דינה לרון, לילך לב-ארי)

מחקר זה בדק האם באמצעות פעילויות ממוקדות (תכנית התערבות) ניתן לקדם מתכשרים להוראת מתמטיקה לשליטה ברמות מתקדמות של חשיבה גיאומטרית במרחב, ולשפר את תחושותיהם בתחום דעת זה. מממצאי המחקר עולה כי בעוד שבתחילה הפגינו המתכשרים להוראה חוסר שליטה ברמות החשיבה, לאחר התכנית ניכרה התקדמות בשליטה ורובם שלטו ברמת החשיבה השלישית. המתכשרים, אשר דיווחו טרם הפעילויות על תחושות תסכול, בלבול, חוסר ידע ואי ביטחון, דיווחו בתום התהליך על הצלחה, הרגשת ביטחון ורצון להמשיך ללמוד ולהשתפר בתחום.לאור כל זאת ממליצים החוקרים לאמץ גישה זו בהתמודדות עם תכנים גיאומטריים נוספים ( צרפתי, יעל ודורית פטקין).

פרק זה נכתב, כתוספת ייחודית לגרסה העברית של ספרה החדש של פרופסור שושנה קיני, חשיבה אקולוגית – גישה חדשה לשינוי חינוכי (מכון מופ"ת, 2006) הפרק נכתב במטרה להתמודד עם השאלה: כיצד ניתן לגזור מהחשיבה החדשה המוצעת בספר זה גם תכנית חדשה להכשרה או לחינוך מורים? במילים אחרות, איך לתרגם את הרעיונות החינוכיים בדבר התפקיד הכפול של המורה, הקשר הדיאלקטי בין תיאוריה לפרקטיקה, הדיאלוג האינטר-סובייקטיבי, חינוך כ"פילוסופיית חיים", כמו גם את הרעיון של מערכת חינוך כמערכת אורגנית, כמארג רב-ממדי הלכה למעשה לתכנית הכשרה או חינוך של מורים? זאת במקביל לשאלה: כיצד ניתן לשלב את ההיבטים המתודולוגיים של החשיבה האקולוגית, כמו "קהיליית לומדים", מחקר פעולה, מערכות פתוחות וכדומה, כתשתית לתהליך ההכשרה והפיתוח של המורה הרצוי? במאמר מוצגים העקרונות להכשרת מורים מתוך גישת החשיבה האקולוגית לשינוי חינוכי (שושנה קיני)