מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את המחקרים שנערכו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות כאשר הם מסתייעים בתהליכי ניתוח הוידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הביצוע שלהם בוידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם (Tripp, T., & Rich, P. ,2012).

בשנים האחרונות קיימת מגמה לפיתוח תוכניות לימודים באמצעות למידה מרחוק במכללות. במסגרת זו פותח בשנת 1999 במכללת גורדון , הקורס "סיטואציות מתוקשבות" המתמקד בסיטואציות הוראתיות בכתות הטרוגניות. הקורס מבוסס על סרטונים קצרים המציגים סיטואציות מחיי הכיתה ומלווים בקטעי מידע בפסיכולוגיה ודידקטיקה הנחוצים לניתוחן. הסטודנט מתמודד עם סיטואציות לימודיות באופן עצמאי תוך השתתפות בקהילה המתוקשבת. בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת הציגו ד"ר אסתר פירסטטר ומסדה סטודני סיטואציות מצולמות ומתוקשבות ודנו בשאלה העקרונית דידקטיקה והוראה מרחוק – הילכו שניהם יחדיו?

בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)

מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

במאמר זה מציעה המחברת כלים להכוונת הסטודנט לניתוח התצפיות בשיעור בהתמקד על סוגי הידע השונים הדרושים למורה כדי להתפתח במקצוע ההוראה. שני הכלים העיקריים לניתוח התצפיות בשיעורים בהתנסות בהוראה: א. רשת סמנטית (semantic net) ב. משפטי מיפוי ( mapping sentence) סיכום: הרשתות הסמנטיות עוזרות לפרח ההוראה ללמוד את מבנה הידע של המושגים הפדגוגיים של המורה במיוחד לאור ההתבססות על מבנה ידע של המורה המומחה. מדוע? הרשת הסמנטית של מורה מומחה מפותחת ולרוב קיימים בה קשרים בין כל המושגים שהוצגו בשיעור, ואכן ניתוח כזה יעזור לפרח ההוראה לראות קשרים כאלה כבר בתחילת דרכו. (אמאל שריף-רסלאן)

מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).