מוגבלות, על שלל סוגיה, אמורה להיות מוכרת ונתמכת על ידי ישויות ממשלתיות כתופעה שיש להתייחס אליה, להכיר בה ולהכיל אותה. המגמה העולמית הרווחת כיום בעולם המערבי מעודדות את השונים, באשר הם, להשתלב בחברה כשווים. על אף תקדימים חקיקתיים בתחום מ-30 השנים האחרונות, אנשים עם מוגבלות עדיין סובלים מאי-נגישות בקמפוס,  דעות קדומות, הוראה בלתי-מותאמת, חוסר תמיכה ואקלים חברתי סולד וחשדני. עם זאת, אם מתאפשר לסטודנט עם מוגבלות לבצע פעולות הפוגעות בכיתה או ביושרה האקדמית, אזי שנפגעים עקרונות אתיים חשובים, השיעורים נקטעים, הכיתה נפגעת כקולקטיב והדיסציפלינה נסדקת.