הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

חברים בתנועת דרור ישראל, המגויסת לטובת החינוך הציבורי, הקימו "בית מדרש למורי עם" במכללת בית ברל. הם מיישמים בו גישות חדשניות ביותר להוראה וללמידה, ומנסים ליישמן גם בבתי הספר שבהם הם מחנכים . בית המדרש הוא מסגרת של הוראה ולמידה אלטרנטיביות, ומכללת בית ברל, כמו כל המכללות להוראה, היא מוסד שמרני. אבל השתל לא נדחה; הוא נקלט בקשיים, ובית המדרש והמכללה לומדים מהם הרבה ( נאוה דקל) .

מכללת קיי מדגישה כמעט בכל תחום לימודים ופעילות את נושא מנהיגות הסטודנטים הלכה למעשה. במאגרי המידע של המכללה מצויות הפניות לומר תאורטי ספרותי רב בנושא מנהיגות. הנושא "מנהיגות ומונהגים" נבחר כנושא השנתי של המכללה בשנת הלימודים תשע"ג, ומדי שנה אף נערך בנושא "מנהיגות בספורט". המכללה פועלת זה מספר שנים בקידום מנהיגות סטודנטים בדרכים שונות ומגוונות ( חזקיה (חזי) אהרוני, חנה נאגר, ליטל אלגביש ) .

במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי המכון הערבי האקדמי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל כדי ללמוד על תהליך שילובם של הבוגרים בשדה החינוך ועל הערכתם את תכנית ההכשרה ולבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה ברב בוגרים אלה בחמישה מחזורי לימוד 2006-2011. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 188 בוגרים, 92% מהם בוגרות , שהשיבו על שאלון. בשאלון הופיעו שאלות סגורות ושאלות פתוחות. השאלות התבססו על עמדות הבוגרים כלפי השתלבותם בהוראה ועל עמדותיהם והמלצותיהם לגבי תכנית ההכשרה במכון ( קוסאי חאג' יחיא סאמי מחאג'נה ).

האגף להכשרת עובדי הוראה מופקד על הכשרת מורים במכללות לחינוך לכל המגזרים, בכל מקצועות ההוראה ובכל מסגרות החינוך. כיום פועלות בארץ 23 מכללות אקדמיות לחינוך, ומדי שנה לומדים בהן 10,000 סטודנטים חדשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתעודת הוראה. שלושה תחומי פעילות עיקריים מאפיינים את המכללות לחינוך: הכשרה סדירה של מורים; פיתוח מקצועי של מורים הלכה למעשה; וקשר עם השדה ( נח גרינפלד, בתיה ברלב) .

המטרה העיקרית של המאמר הנוכחי היא לבחון את החידושים שבתכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" (להלן המתווים המנחים), בראי המלצות קודמות לרפורמות ולשינויים – המלצות שהציעו חברי ועדות שניסו לשפר את תהליכי הכשרת המורים בישראל. לשם כך נערך ניתוח השוואתי של דוחות, מסמכים והמלצות אשר נוסחו בוועדות למיניהן. המאמר סוקר את ההצעות ואת ההמלצות אשר עלו בדיוני הוועדות השונות, החל בוועדה שבשנת 1937 מונתה כדי לעסוק ב"חקר שאלת בתי המדרש למורים" וכלה בהחלטותיה בשנת 2007 של המועצה להשכלה גבוהה בנושא תכנית המתווים המנחים ( רוני לידור, רחל טלמור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ ).

בהרצאה של רובנה רוסנסקי הוצגו ראיות משיעורים בקורס 'חקר ההתנסות', המדגימות שיח הערכה בקהילת הלמידה ( פרחי הוראה והחוקרת, כמדריכה פדגוגית וכמורה מאמנת ) סביב התנסויות בניהול שיח הערכה בכיתה וראיות המעידות על תמורות בתפיסות ( רובנה רוסנסקי ).

החוקרות תכננו קורס אקדמי בשם 'התמודדות עם גיוון', אשר נבנה על בסיס קורס בכתיבה וקריאה אקדמית עבור סטודנטים לאנגלית (ELL- English Language Learners) בשתי מכללות לחינוך (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה). מטרות הקורס היו שלש: לחשוף את הסטודנטים לחומר תיאורטי בעל ערך הקשור לנושא 'התמודדות עם גיוון', לספק אמצעים ליישום העקרונות וכישורי התקשורת בהם התעסקה הספרות ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה, בהם הם יוכלו לעשות שימוש בעתיד. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר'. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר' ( יהב עליזה, יזבק אבו אחמד מנאל) .

בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .

באופן כללי, נמצא שמרבית התכניות התאימו להרכב שנקבע במתווה הבסיס, תוך ביטוי של שונות בהדגשים של רכיבי התכנית השונים (למשל, מספר שעות נמוך יותר בלימודי ההכשרה להוראה בחוגים עתירי השעות בדיסציפלינות). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין התכניות בשכבות הגיל השונות, אולם נמצא כי תכניות הלימודים במגזר הערבי מכילות יותר שעות לימוד ברכיבי ההכשרה להוראה מאשר במגזרים הממלכתי והממ"ד. נמצאו הבדלים משמעותיים בהדגשים שניתנו בקורסים לששת תחומי הליבה התוכניים ( ח. קופרמינץ ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור ).