במחקר נרטיבי זה, מרצים לחינוך אשר חברים ביחידת מחקר פנים-מכללתית, או לקחו בה חלק בעבר, הוזמנו לכתוב סיפורים המתארים את החוויות המשמעותיות ביותר שחוו במהלך העבודה ביחידות המחקר. בין היתר, נמצא שחברי יחידות המחקר מוצבים בפוזיציה מורכבת ורגישה שבה הם באים במגע עם מרצים מנוסים ובעלי השפעה במכללה אשר עלולים לבוז או להתעלם מאבחנותיהם. בנוסף, הסטנדרטים האקדמיים אשר מונהגים באוניברסיטה אינם תואמים, בהכרח, למטרות הפרקטיות והפדגוגיות של מורי המורים במכללות האקדמיות לחינוך. לבסוף, עולה שראשי ונשיאי המכללות האקדמיות ממלאים תפקיד מרכזי בהקמת יחידות המחקר, בתקצובה ובניווטה.

שאלה ראשונה: מהי פדגוגיה טובה ? מרכיבים של הוראה אפקטיביתהגדרת פדגוגיה טובה היא משימה מורכבת, בין הקשיים: 1. החשיבות שבפיתוח מערכת קריטריונים להערכת הוראה מצוינת ואפקטיבית בצורה ברורה, כך שהם יהיו ניתנים לצפייה ולדרוג ברורים; עם זאת בצד הידיעה שהתמקדות בהתנהגויות עצמן תהייה תמיד מוגבלות, וצריך לחשוב במונחים של פדגוגיה מקצועית שבה שיפוט הוא מרכיב חיוני. עם זאת, הערכת איכות לא תהייה אף פעם ישירה; 2. אי-היכולת להיות ספציפיים די הצורך. אף שבהירות בניסוחי העקרונות שבבסיס פדגוגיה טובה/מצוינת חשובה ((James & Pollard, 2011, יש צורך ליחס אותם למשהו שניתן לצפייה. התיאוריה צריכה להיות ספציפית דיה כך שניתן יהיה לבוחנה אמפירית ולהוביל לפעולות מוגדרות כהלכה.

הגדרת הכותבים: הוראה מצוינת מוגדרת כהוראה המובילה להתקדמות משופרת של תלמידים. זוהי הוראה אפקטיבית המובילה להישגים בעלי השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד. הסקירה מתייחסת לשלוש שאלות:שאלה ראשונה: מה הופך הוראה למצוינת? – להוראה מצוינת שישה מרכיבים: • ידע תוכן פדגוגי, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • איכות ההוראה, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • אקלים כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• ניהול כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• אמונות מורים, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים• התנהגויות מקצועיות, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים.