המחקר האוטו-אתנוגרפי הזה שוקל את יצירת הזהות המקצועית של מורי מורים לא מסורתיים, אנשים שהקריירה המקצועית שלהם אינה כוללת קריירה כמורים בבית הספר. אף על פי שישנן השפעות משותפות על ההתפתחות המקצועית בין מורי המורים המסורתיים למורי המורים הלא-מסורתיים, כגון: ביוגרפיה, הקשרים מוסדיים, ופדגוגיה אישית, ישנם הבדלים משמעותיים בתהליך כאשר השפעות אלה נחוות (Newberry, Melissa. , 2014).

המחקר המוצג מבקש לזהות אילו דפוסי ומאפייני התפתחות מקצועית משמשים לצמיחה אישית של מכשיר המורים, אילו דפוסי ומאפייני התפתחות משמשים לקידום המקצועי שלו; מהן המוטיבציות המעודדות התפתחות מקצועית ואילו קשיים וצרכים משפיעים על ההתפתחות המקצועית של מכשירי המורים (לאה שגריר).

מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).

המחקר הנוכחי דן בשתי שאלות פתוחות שהופיעו בסוף שאלון כמותי שנשלח לחברי הסגל במכללה בדואר אלקטרוני: (1) אילו היית צריך לבחור במטפורה (תופעת טבע, צבע, חפץ או כל דימוי אחר) לתאר את מה שעובר היום על המכללה מבחינה ארגונית ואקדמית, מה היית בוחר ומדוע? (2) אילו היית צריך לבחור במטפורה (תופעת טבע, צבע, חפץ או כל דימוי אחר) לתאר את מי שאתה היום בהכשרת מורים, מה היית בוחר, ומדוע?המחקר משלב ניתוח איכותני וכמותי, ומתמקד בזיהוי, בתיאור ובפירוש ההתמודדות של חברי הסגל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במטלות הפקת המטפורות בהקשר של עבודתם במכללה (עירית קופפרברג, גילה רוסו-צימט).

המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).

המאמר הנוכחי מתמקד בתהליכי הגיבוש של הזהות המקצועית של שני מרצים במכללה להכשרת מורים כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים שהם הפיקו במהלך ראיונות נרטיביים. הניתוח מראה, שבאמצעות צבירי המטפורות בנו שני המרואיינים את המשמעות של השינויים שחוו מבחינת התגבשות הזהות המקצועית שלהם בעקבות תהליכי מעבר (עירית קופפרברג, עידית טבק).

במחקר זה מבקשת החוקרת לאפיין ולתאר את זהותם המקצועית של מכשירי המורים במכללה בזיקה לתאוריה של סגנונות הקיום ולתאוריות של זהות מקצועית של מורים ומכשירי מורים. דמותו של מכשיר המורים, כפי שמצטיירת ממחקר זה, מורכבת משלושת סגנונות הקיום. ה"להיות" של מכשיר המורים הוא סגנון הקיום הדומיננטי. העיסוק של מכשיר המורים בזהותו המשתנה לנוכח השינויים העוברים על מערכת הכשרת המורים, המעבר ממומחה בתחום הדיסציפלינה למכשיר מורים המשתייך להכשרת המורים וכן שילוב של תחום חדש יחסית – זהותו כאיש מחקר – הם נדבך חשוב ודומיננטי בעיצוב דמותו (רחל שגיא).

המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

מאמר זה, המכוון על ידי קהילת מעשה לשיתוף ידע כהתפתחות מקצועית, חולק ארבעה חקר מקרים שמציגים את המידה שבה ניתן למפות את הלמידה בתכנית להכשרת מורים לחינוך גופני. למעשה, קהילת מעשה לשיתוף ידע נתמכת במהלך הזמן, מערבת מטרות משותפות של החברים בה, מערבת שיח תכוף, פעיל וחברתי ומאופיינת על ידי בעיות שנפתרות על ידי חברי הקהילה (MacPhail, Ann, Patton, Kevin, Parker, Melissa and Tannehill, Deborah, 2014).

להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).

מחקר זה מבקש לבחון אם תכנית לימודים המתמחה בהכשרת מורים למתמטיקה, המבוססת על חקר ופיתוח מערכי שיעור יפניים להוראה, יכולה לסייע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. ניתוח הנתונים חשף שחקר ופיתוח מערכי שיעור הוא למעשה גישה אפקטיבית בסיוע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. באמצעות גישה זו של חקירה המבוססת בכיתה ועם הנחיה מתמשכת מהמנטורים (מורי המורים המלמדים את הקורס) המתכשרים להוראה החלו לשפוט את הצלחת השיעור שלהם בהתבסס על הלמידה של התלמיד. מוקד חדש זה בלמידת התלמיד איפשר להם להשתפר באופן ניכר הן בחקר ופיתוח מערכי השיעור שלהם והן ביישומם (Claire Carroll, 2013).

אחת הדרכים האפשריות להכשרת פרחי הוראה ולטיפוח הכישורים והמיומנויות לתרבות של חקירה מתמדת והערכה היא פיתוח קהילות למידה מקצועיות (קל"מ) של מורי מורים. קהילת למידה מקצועית מוגדרת כקבוצה של אנשים, הממוקדת בלמידה של תהליכי למידה-הוראה ובתוצאותיהם כתהליך שינוי שתפני. היא מאופיינת בכך שהעשייה והלמידה משולבות זו בזו. כאשר יש זיקה הדדית בין תהליך הלמידה בכיתה לבין תהליך הלמידה של המורים, משתפרים ההוראה וההישגים הלימודיים ( חנה קורלנד, רינת שחף-ברזילי).

המאמר מציג מסגרת מושגית וחקר מקרה בדבר הדרך שבה ארבעה מורים מתפקדים כמורי-מורים בית-ספריים (School-based teacher educators) בשני בתי-ספר המקיימים שותפות עם מוסד הכשרה בהולנד. מדובר בשותפות המאופיינת באחריות משותפת להכשרה ולהערכה של מתכשרים להוראה ולארגון ההכשרה על פי העיקרון של "למידה באמצעות הוראה בפועל, ממשית ומשמעותית" (Ten Dam & Blom, 2006, 649).

המאמר, שהוא חקר מקרה, מתמקד בהתנסויות ראשוניות ובתפיסות של שני מורי תיכון בתפקיד של תומכים במתכשרים להוראה בפיתוח הידע הדיסציפלינרי שלהם בתוך בית הספר. כוונת החוקרת הייתה להבין את הצרכים של מורי בית ספר מנוסים כשם הופכים גם למורי מורים ובצרכי ההתפתחות המקצועית שלהם ( White, E ) .

המחקר נעשה במסגרת של פרויקט שיתופי (אוסטרליה) להתפתחות מקצועית לעידוד מורים להכיר את השפה ואת המושגים המרכזיים של דגם פדגוגי חדש שעיקרו שיפור ההוראה בהנחה שהוראה איכותית משפיעה על איכות החינוך והלמידה. השתתפו שלושה שותפים אקדמיים שעבדו עם בתי ספר במסגרות חינוכיות וגיאוגרפיות שונות לאורך 9 חודשים. במחקר השתתפו 35 מורים מ-11 בתי ספר שונים. כל שותף אקדמי עבד עם קבוצה שונה של בתי ספר ומורים ( Reynolds, R., Ferguson-Patrick, K., & McCormack, A).

המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

מורי מורים עומדים כיום בפני תביעות וציפיות מאתגרות , בין היתר, למעורבות ביצירת שינוי חינוכי (Smith, 2010) בעולם שבו הדיבור על איכות ההוראה והמורים עומד במרכז השיח. הם מגיעים להכשרה מרקעים שונים ועם ניסיון מסוגים שונים אך לרוב ללא החלטה מוכוונת מראש לקריירה זו. אחת השאלות הפחות נחקרות לגביהם היא "מה עושים מורי המורים?" הנחת המוצא היא שמורי-מורים מפתחים את המומחיות שלהם מתוך התנסויות אישיות מקצועיות קודמות כמורים, כמחנכים או כחוקרים, זהו מחקר תיאורי קטן-היקף שבדק גישות של מורי מורים מנוסים (n=12) על גישתם להכשרת מורים למדעים ( Berry, A., Van Driel, J.H) .