כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .