בתקופה בה מדברים יותר מדי על גן-הילדים כמכין לבית-הספר ופחות מדי על מהותה של ההוויה הגנית, יותר מדי על הוראה/למידה פורמאלית-מובנית ופחות מדי על הוראה/למידה בלתי פורמאלית וספונטאנית, יותר מדי על הוראה/למידה הממוקדת באוריינות וטיפוח מוכנות לקריאה וכתיבה ופחות מדי על טיפוח המשחק והיצירה – סבורה ד"ר חוה תובל שיש מקום לחזור ולהצביע על הקשר שבין למידה בלתי פורמאלית המתרחשת בסביבת משחק ויצירה לטיפוח ניצני אוריינות כבסיס לרכישת השפה הכתובה. היא מוכיחה במאמר זה שאין צורך לבחור בין השניים, אלא לשלב ביניהם בצורה פורייה ומבטיחה.