מאמר זה מציע מודל לגבי הקשר בין שלושה ממדים של יושרה בהוראה: יושרה אישית, יושרה מקצועית ויושרה של הוראה המדגים את המודל באמצעות קטעים מראיונות שנערכו עם 13 מורים מנוסים לשעבר. המחברת טוענת שניתן להבין את ההחלטות של המורים המנוסים לעזוב את העבודה שהם אוהבים לא רק כניסיונות לשמר את היושרה האישית שלהם, אלא גם לשמר את היושרה של ההוראה על ידי נסיגה מהיושרה המקצועית המחלידה שלהם (Santoro, Doris A. , 2013).

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)