מאמר זה מתאר את החניכה של תכנית תמיכה בכתיבה עבור מורי מורים באוניברסיטה חדשה ומנתח את ההשפעה שלה. אחד הממצאים העיקריים היה שתמיכה בצוות לצורך כתיבה איננה פשוט מקרה של 'לזרז אותם' אלא דורשת הבנה של החסמים המיוחדים לכתיבה עבור הקבוצה הזו (Roberts, Amanda; Weston, Kathryn, 2014).

מחקר זה מיועד כדי לחקור כיצד ההקשר האקולוגי של הכשרת מורים משפיע על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים הדרום קוריאניים. ממצאי המחקר חושפים שהדאגות של מורי מורים דרום קוריאניים לגבי ההתפתחות המקצועית שלהם קשורות בעיקר לעריכת מחקר המושפע מהשפעות גלובליות, פוליטיות, חברתיות ומוסדיות ביחד (Hyeyoung Hwang, 2014).

מאמר זה מתמקד במחקר עצמי (self-study), שבו המטרות היו לתרום להתפתחות המקצועית של המחברת כמורת מורים ולהבין האם ומה יכולים פרחי ההוראה ללמוד מקריאת התוכניות והרפלקציות של המחברת שפורסמו באופן מקוון דרך היומן הפתוח שלה (Helleve, Ingrid, 2014).

הספר עשוי לתרום לדיונים המתקיימים כיום על מדיניות ומעשה בהכשרת מורים ולשאלות כמו האם וכיצד גישות שונות להכשרת מורים משפיעות/ משנות? הכותבים בחנו כיצד שלוש תוכנית הכשרה מסייעות למורים לפתח הבנות מבוססות-תוכן (content specific), מחויבויות, עמדות ופרקטיקות הנדרשות ממורים כדי להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם (Feiman-Nemser Sharon, Tamir Eran & Hammerness Karen).

חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).

לינדה דרלינג־המונד, 63, פרופסור לחינוך באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, היא אחת מנשות החינוך המובילות והמשפיעות ביותר בעולם. בדירוגי "המשפיעים ביותר על השיח החינוכי" בכתבי עת שונים היא לרוב מופיעה בראש הרשימה. דרלינג־המונד לוחמת למען חינוך הוגן והכשרת מורים ממושכת ומעמיקה (נאוה דקל).

סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).