בשנים האחרונות התעוררו שוב ושוב בעיות בעקבות תביעה של קבוצות דתיות לקיים הפרדה בין המינים במרחב הציבורי. שאלת ההפרדה התעוררה בעוצמה רבה בעקבות יוזמה שנקטה בשנת 2017 המועצה להשכלה גבוהה לפתיחת מסלולי לימוד לחרדים באוניברסיטאות תוך הפרדה בין המינים, גם בהקשר של ההשכלה הגבוהה.

התביעות להפרדה בין המינים עוררו התנגדות תקיפה מצד דוברים ליברליים ופמיניסטיים. הסיבה לכך נעוצה במרכזיותו של ערך השוויון בתפיסה הליברלית, וכן בדימוי הנשי שנטען כי הוא עולה מהתביעות להפרדה, היינו הצגת נשים כיצורים מיניים שיש להיזהר מפני כוח הפיתוי שלהן, כביכול

השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).