המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

לפי רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, מחצית מהמורים יקבלו מענקי הצטיינות שהיקפם מבוסס על מדדי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. עיתון "כלכליסט" יצא לבדוק איך בונים מדד כזה והאם הוא באמת ישקף מיהו מורה טוב. סעיף המצוינות החדש מעורר דאגה בקרב המורים. יובל סרי, מחנך ומורה לפיזיקה ומחשבת ישראל בתיכון זיו בירושלים, אומר " ש"אי אפשר להחיל על מערכת החינוך תובנות שקיימות בחברות כלכליות. לטענת סרי, איכות ההוראה תיפגם גם משום ש"כיום יש פלורליזם של דעות במערכת, ובעקבות הניסיון לקבל מענק הצטיינות ייווצר מצב שכולם יישרו קו עם עמדת המנהל משום שיפחדו מפגיעה במענקים. בנוסף, מורים לא ירצו לקחת על עצמם לימוד בכיתות חלשות כי זה יפגע במדדי ההצלחה שלהם".

המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.