מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

השכיחות הרבה של השימוש באחוזים בחיי היום –יום ובמדעים השונים דורשת הבנה טובה של הנושא. במאמר מתואר תהליך שהחל בשיעור מתמטיקה בכיתה ח' במסגרת ההתנסות של פרחי ההוראה בעבודה מעשית. כפועל יוצא מן הצפייה בשיעור ומהדיון שבא בעקבותיו נבדקו הבנת המושגים הקשורים לנושא ה"אחוזים" אצל 17 פרחי הוראה. במאמר מוצגים אסטרטגיות עבודה, תפיסות שגויות ופתרונות של פרחי הוראה לבעיה באחוזים, כמו כן מוצעים הסברים על מנת להבין את הסיבות לטעויות והמקורות להן (רונית בסן –צינצינטוס, מלכה שפט).

המאמר עוסק בשלוש דילמות מרכזיות המלוות את החינוך המקצועי של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי: א.המתח הקיים אצל מורי בית הספר היסודי בין שני תחומי הדעת שבהם הם אמורים להיות מומחים (מתמטיקה, פדגוגיה); ב.הפער הקיים בין הצורך לתת לתלמידים הרגשה חיובית, מלאת אתגר אינטלקטואלי במתמטיקה, בשעה שהמורים עצמם אינם חשים התעלות אינטלקטואלית כאשר הם עוסקים בהוראתה; ג.הפער שבין האמונות העממיות הרווחות בציבור על אופייה ותפיסתה של המתמטיקה ובין הדרישה הפדגוגית שהמורים יתפסו את המתמטיקה והוראתה באותו אופן שתופסים אותה המומחים המלמדים מורים אלה בעת הכשרתם הבסיסית (שרה הרשקוביץ, פרלה נשר)

המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

מחקר זה מתמקד בדעתם של המורים לגבי היבטים הקשורים להכשרתם ללמד את מקצוע המתמטיקה ולגבי סוגיות הקשורות לקשיים בתחילת דרכם המקצועית. המורים הינם בוגרים של שלוש מכללות ומלמדים את מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי. שאלות המחקר: (1) באיזו מידה ההכשרה שקיבלו סטודנטים במכללה הלומדים במסלול מורים לבית הספר היסודי, הכשירה אותם, לדעתם, להוראת מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי? (2) מהם הקשיים בהם נתקלים מורי מתמטיקה הנמצאים בתחילת דרכם המקצועית? (3) מהו סוג העזרה אותו מקבלים או היו רוצים לקבל מורי מתמטיקה בתחילת דרכם. (צביה מרקוביץ)

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבדקו את תפיסותיהם של תלמידי מכללות לחינוך בנושא מצומצם אחד מתוך התחום הרחב של מושג ההוכחה – נושא ההוכחה של טענה כוללת (או במלים אחרות, הוכחת טענה מטיפוס "לכל…"). הליקויים שהתגלו בהוכחות של הסטודנטים להוראה מעידים על גישה אינדוקטיבית להוכחות, על אנאלגבריות ועל כשלים לוגיים (חיים תירוש, שלמה וינר).

תלמידים מתקשים בלימוד מתמטיקה פורמאלית. איך להקל על המעבר למתמטיקה יותר פורמאלית? האם יש דרך להציג לתלמידים צעירים את הפן הפורמאלי של המתמטיקה ללא הפורמאליות? חשוב לנווט את ההוראה להתקדמות מהקונקרטי לפורמאלי. כצעד ראשון ניתן להשתמש בהסברים תוך-מתמטיים כבר בבית הספר היסודי. (אסתר לוינסון, דינה תירוש, פסיה צמיר)

מחקר זה עוסק בקשיים שיש לפרחי הוראה במתמטיקה להטמיע שיטות למידה חדשניות המיושמות בפרויקט תוך התייחסות ללמידה מבוססת פרויקטים. ניסיונות להביא פרחי הוראה להעריך גישות למידה חדשניות עשויים להיתקל בקשיים מסוגים שונים, חלקם קשורים לקבלה של נורמות חדשות, חלקם נוגעים למורכבות של עקירת נורמות מוצקות קיימות. (עטרה שריקי, אילנה לביא)

המחברים פורסים לפנינו את ניתוח הנתונים שנאספו מתוצאות המחקר TIMSS 1999 בו השתתפה ישראל. התוצאות שהתקבלו בישראל עוררו בדאגה רבה הובילו ליוזמה של מהלך הוראתי בשם:'פיתוח החשיבה הכמותית במתמטיקה ובניית מודל ספיראלי ללמידה' – מהלך המלוּוה בניסוי מבוקר (יעקב כץ, עופר רימון)

הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

הקורס "לראות במרחב" המועבר במכללת דוד ילין, עוסק בפעילויות במרחב התלת ממדי, שמטרתן המרכזית היא פיתוח יכולת מרחבית, ביחד עם יכולת ניתוח וחשיבה רפלקטיבית. הדגש בקורס זה הוא על האספקט החזותי והאינטואיטיבי ולא על האספקט הדדוקטיבי הפורמלי של גיאומטריית המרחב. (ניצה כהן)