לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט המנסה להשיב על השאלה כיצד להתאים את המרחב הפיסי הכיתתי לפדגוגיה. ליבוביץ עושה זאת באמצעות פנייה לשלוש ה'מעטפות' הבאות: ארכיטקטורה של המרחב עצמו, הריהוט הדינאמי והקירות המקיפים את החדר. כמו כן, היא מתארת מה ניתן לעשות כדי לקדם מרחב למידה דינאמי, דידיקטי ורלוונטי באמצעות טיפול בהן (לימור ליבוביץ).

מסדרונות עם פינות ישיבה ללמידה עצמית, בית-ספר ללא גדרות שהספרייה בו פתוחה עד הלילה, כיתות בקומה השישית וקולטנים סולריים על הגג – בתי-הספר החדשים מיישרים קו עם הגישות האדריכליות והחינוכיות העדכניות ( מירב מורן) .

בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

אחרי המהפכה בחינוך שמערכת החינוך בפינלנד חוללה בעשור האחרון הם מתחילים שם במהפכה חדשה של עיצוב סביבות הלמידה בבתי הספר באופן שונה . כלומר העיצוב החדש של בתי הספר בפינלנד נועד לבנות בתי ספר שאינם בהכרח מבנים קודרים וסטנדרטיים הדומים לעידן המהפכה התעשייתית . הדגש בבניית בתי ספר חדשים בפינלנד הוא לא רק אסתטי אלא גם נועד ליצור מרחבי למידה נעימים יותר עם זרימה טובה יותר של כיתות וחללים ועם מרחבי עיון שקטים ונוחים למורים .

אחוז התלמידים הזכאים לבגרות נמצא בירידה מתמדת על פי נתוני משרד החינוך. בשנה החולפת רק 44.4% מתלמידי התיכון השלימו בהצלחה את הבחינות – ירידה חדה של 5% בתוך עשור. את הנתונים המדאיגים האלה ניתן לייחס בוודאי לתקציבים מקוצצים, מורים פחות מנוסים ושורה של בעיות משמעת, אולם לדעתם של האדריכלים דינה אמר וקוריאל אברהם, גם לסביבה הבנויה יש השפעה מרחיקת לכת על הישגיהם של התלמידים. השניים, שותפים במשרד חיפאי מאז 1992, תיכננו יחד למעלה מ-20 מוסדות חינוך. בקרוב יתפרסם ספרם הראשון, "בית ספרי – דימוי, סביבה, אווירה" שסוקר את גוף עבודתם המרשים בתחום התכנון החינוכי.