המוח בנוי ללמידה עצמאית, על פי כללים בסיסיים ברורים: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים, ובשיתוף עם המערכת הרגשית והגופנית. למידה במוח פרושה בניה והרחבה של רשתות דרכים וחיבורים הקיימים במוח התלמיד ולכן מוח התלמיד אינו יוצר העתק של מוח המורה, אלא מרחיב, מקשר, מפתח ומתפתח מנקודות הנמצאות על המפה המנטאלית של התלמיד. תהליך הלמידה במוח אינו מסתמך על הימצאותו של מורה אלה נעזר בו, ותנאי הקבלה החשוב לשמירה בזיכרון – חזרות – יגרום לכל קלט חוזר – מילולי או לא מילולי (דוגמה אישית) לעצב את המוח ולהישמר בו – ובתנאי שחזר על עצמו מספר מספיק של פעמים. ההכרח הביולוגי בחזרות, בהקשרים שונים, לאורך זמן, לצד משך הזמן המוגבל העומד לרשות המלמדים והלומדים, דורשים הגדרה מראש של מטרות הלמידה, ובחירה מושכלת על מה רוצים לחזור. אחריות וזכות גדולה זו מוטלת על המחנכים והמורים, ושיתוף פעולה נירו-פדגוגי, יכול לסייע במלאכה חשובה זו. ידע, והכרות של חוקי הלמידה במוח הביולוגי, יכולים להתוות את קווי המתאר ללמידה אפקטיבית ויעילה, ובינותם חייבים להישמר האוטונומיה, הידע והיצירתיות של המחנכים לבצע את אומנותם (יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ותמי קר).