הסוגיות שנחקרו היו השפעת גודל המסך על יכולת הקריאה וההבנה, עמדות הסטודנטים ללמידה אקדמית באמצעות מסכים זעירים של מחשבי כף יד וההעברה של אסטרטגיות קריאה למדיה דיגיטאלית ניידת. ממצאי המחקר מראים כי אין הבדלים מובהקים בין סטודנטים הקוראים במחשבי כף יד לבין סטודנטים הקוראים במחשבים שולחניים רגילים. עמדות הסטודנטים לקריאת טקסטים מדעיים באמצעות מחשבי כף היד היו חיוביות מאד ומרבית אסטרטגיות הקריאה אשר שימשו אותם במחשבים השולחניים הרגילים הועברו גם במהלך ההתמודדות עם מחשבי כף היד. מסקנות המחקר היו שסטודנטים ששפת אמם אינה אנגלית מסוגלים להתמודד בהצלחה עם טקסטים מדעיים המוצגים בצורה מוקטנת במחשבי כף יד (Miriam Schcolnik, Sara Kol, Avigail Oren)

במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .