על סמך ההנחות של "תאוריית המטרות", בחן המחקר הנוכחי את יעילותן של שתי אסטרטגיות הוראה זו לעומת זו- הוראה פרונטאלית והוראה מורכבת –לקידומם של מכוונות ( אוריינטציה) לשליטה ודפוסי הניעה ( מוטיבציה ) המאופיינים בהסתגלות. שלושה משתני הניעה- תפיסת הסביבה הלימודית , מטרות הישג אישיות ודפוסי הניעה להישגים, נבדקו באמצעות שלושה שאלונים נפרדים שמילאו 267 תלמידים ב-10 כיתות : 5 כיתות שבהן ננקטת הוראה מורכבת ו-5 כיתות שבהן נהוגה הוראה פרונטאלית. הממצאים תומכים בהשערות ששתי האסטרטגיות מובילות להשפעות נבדלות הן על כל אחד משלושת משתני ההניעה והן על היחסים ביניהם. נמצא , שלעומת תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה פרונטאלית, תלמידים שלמדו בכיתות של אסטרטגיית הוראה מורכבת תפסו את המטרות הכיתתיות כמכוונות שליטה, נטו לאמץ מטרות אישיות של שליטה והפגינו דפוסי הניעה המאופיינים בהסתגלות. אשר לדפוס הקשרים בין שלושת משתני ההניעה, נמצא שבכיתות ההוראה המורכבת, מטרות ההישג האישיות של התלמידים תיווכו בין תפיסת הסביבה הלימודית לדפוסי ההניעה שלהם, ואילו בכיתות ההוראה הפרונטאלית התיווך היה חלקי בלבד. הממצאים מספקים הוכחה נוספת להשפעה של הסביבה הלימודית על ההניעה להישגים ( רחל בן ארי . אליאסי, ליאת).

המחקר בוחן את השפעת מבנה הסביבה הלימודית על אופי המוטיבציה של התלמידים בהתבסס על שלושת המבנים הלימודיים שמזהה איימס (Ames, 1992): פעילות ומשימות לימוד; דרכי הערכה ותגמול; חלוקת הסמכות והאחריות. הקשרים השונים בין מבנה הסביבה הלימודית לבין מטרות ההישג האישיות של התלמידים ודפוסי המוטיבציה שלהם שנמצאו בשתי סביבות ההוראה שנחקרו, מספקים עדות נוספת לחשיבות הסביבה הלימודית כמעודדת דפוסי מוטיבציה מסתגלים וכן לתפקיד של המטרות האישיות של התלמידים בתיווך תהליך זה. (רחל בן-ארי, ליאת אליאסי)